![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
הארי חוזר בזמן לתקופת לימודיהם של הוריו, אך אביו נחטף! הוא חייב לגרום לאימו להתאהב בו, אחרת הוא לא יוולד... מסוקרנים? מתוחים? תקראו ותגלו את ההמשך!
פרק מספר 1 - צפיות: 6633
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: דרמה/מתח/רומאנס - שיפ: אחר כך... - פורסם ב: 20.11.2012 - עודכן: 11.01.2013 |
המלץ! ![]() ![]() |
תקופה:השנה השביעית של הארי
“ג'יני! לא!" הארי זינק קדימה והגן על ג'יני בגופו. "אצילי.. מה, פוטר?" סינן לעברו אוכל מוות כלשהו, עוטה ברדס שחור. הארי שלף שרביט, אך איבד מביטחונו. איזו קללה ישלח אל עבר אוכל המוות? בשולי מוחו זמזמה מילה, שמשמעותה יכולה להיות רק מילת כישוף. "מדונירוס!" צעק הארי. אוכל המוות נעלם. הארי הסתובב בבלבול. "אוממ... מה עשיתי לו?" "שלחת אותו לעבר... לתקופה עליה חשבת הכי הרבה לאחרונה." ענתה לו הרמיוני. עיניו של הארי הורחבו בהפתעה. "שלחתי אותו לתקופת הילדות של ההורים שלי! כשהם היו בגילנו... מי יודע מה הוא יכול לעשות שם?" הרמיוני הסתכלה עליו בבעתה. "רצף הזמן חלל... העולם בסכנה בגלל פרדוקס הזמן, הארי! מה אפשר לעשות?" הוא הסתכל על סביבתו בחוסר אונים. ואז הרים את ראשו בנחישות. "תשגרי אותי." "אני.. אני לא יכולה!" "למה לא?" הוא כמעט צעק. "כי הלחש הזה משגר אדם לתקופה עליה הוא חשב הכי הרבה, הארי... ואני חשבתי על התקופה שבה אני ורון יצאנו" היא הסמיקה. "אני יכולה לנסות, הארי" אמרה ג'יני בשקט. הוא הסתכל עליה במבט אסיר תודה, ונישק אותה על פיה. "למקרה... למקרה שאני לא אראה אותך שוב." לחש. היא השתנקה, אבל הזדקפה שוב באומץ. היא כיוונה עליו את שרביטה. "מדונירוס!"
~~ ~~ הארי מצא את עצמו בדיוק באותה נקודה ממנה נעלם, אך האנשים סביבו השתנו. החדר היה ריק. הארי שמע צעדים וקול שקרא "שתק!". הוא הסתובב בבהלה, וראה את אביו כשהיה בן גילו של הארי, משותק. אוכל המוות שהארי החזיר כיסה אותו בגלימת היעלמות, ומיהר לברוח. הארי ניסה לתפוס אותו אך הוא לא הצליח. אוכל המוות היה מהיר מדי. הארי חשב: אף אחד לא יודע שאבא נעלם, אבל זה בטוח לא קרה בעבר... אם מישהו ישים לב לכך שהוא נעלם, כל רצף הזמן עלול להיהרס! זו השנה השביעית שלו, מה שאומר שאימא אמורה להתאהב בו בקרוב... אבל הוא נחטף, מה שימנע ממנה להתאהב בו. ואם היא לא תתאהב בו אני לא איוולד... הוא תפס את ראשו בבלבול. דבר אחד בטוח: הוא חייב להתחזות לאביו ולמלא את מקומו כדי שהוא יהיה קיים. הארי זימן בשקט מראה קטנה, וצפה בעצמו. כפי שכולם אמרו לו לא פעם, הוא נראה כמו כפיל של אביו, מלבד העיניים. הארי כיוון בזהירות את שרביטו לעיניו, מלמל איזה לחש וצפה בהן משנות את צבען מירוק לחום. הוא שמע צעדים מאחוריו, ומיהר להחביא את המראה. זה היה סיריוס. "קרניים, הנה אתה. בוא, הגיע הזמן לארוחת ערב." הארי הלך אחריו.
המשך יבוא... תגובה? דירוג? המלצה?... אני אשמח!
|
|
||||||||||||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |