כתם דיו

שם: כתם דיו
שם הכותבות: רוני (Elementary) ואני (-A-)
פאנדום: הארי פוטר.
דירוג: PG13 ייתכן שישתנה בהמשך.
שיפ: תגלו בהמשך:)
ז'אנר: אנגסט, מתח, רומאנס, הומור.
תודות: לרולינג ולרותם ( רותמה ) שביטאה את הפיק.
ויתור זכויות: ג'יי קיי רולינג .

O בעיקרון מדובר בסיפור בהמשכים רגיל, אם מישהו רוצה שנוסיף אותו הוא מוזמן לרשום באשכול זה ואנו נוסיף אותו בהקדם, קריאה נעימה.

גשם. הוא צעד באישון הליל בעוד הגשם מצליף בגבו, לא סתם גשם - אלא מבול; מטר זלעפות רועש ורועם, אך הוא ידע שאסור לו לעצור. הוא ידע שעליו להגיע ליעד למרות השמיים, שהיו אפרוריים כמצבת מת, והרוח, שהייתה קרירה כנשמת הרוע. צמרמורת עברה בגבו בשעה שעבר בין כותלי המקום, בסמטה החשוכה והאיומה מכל - סמטת נוקטרון. 
בערוב ימיו נהגו להזהירו הוריו על המקום ולספר לו על מעללי הסימטה בחסות קרני האפלה, אך הוא כבר לא היה ילד. הוא גם לא היה נער; הוא היה אדם בוגר ואחראי, והוא ידע את אשר מוטל עליו; 
הוא היה חייב להביא את הצרור ליעד ויהי מה. הגשם התחזק, ורעם הדהד ברקע, כאילו מזהיר אותו וקורא לו לעצור. אך הוא לא עצר, כי אם המשיך לגשש את דרכו באפלה. הוא ידע שלא נותר לו זמן רב. כוחו אזל, והייתה לו רק תקווה ומשימה שטרם הושלמה, משימה העטופה בחלום שהיה קמוץ בידו, שעליו הייתה חותמת שם. השם ש…"אקספליארמוס!" קרא לפתע קול מהדממה.
הוא לא הספיק לומר ולו מילה, ולא הספיק להשתמש בשרביטו, שהיה שלוף בדרך קבע עקב הרגל ישן. אור לרן הבליח את הדממה. לא היה זה ברק; היה זה האור, האור שהסיר מידיו את השרביט. 
לאחריו הגיע אור הדממה, אור השלווה הירוקה, שעטף אותו והסיר מעליו את המשימה. הדף נשמט מידו הקמוצה אל האדמה, וצנח אל תוך שלולית דמעות העולם על מר גורלו של הבלדר ועל הפתק שאיבד את דרכו. משהגיע הפתק אל האדמה הדיו שעליו החל להתאדות ולשנות את צורתו, ובכך השם שעליו הפך לשם אחר, לשם זר.
האשמאי השחור, שהיה עטוף כפפות משי, הרים בדממה את הפתק. הוא השליך פטיש על הקרקע והתעתק מהמקום, מותיר את השליח שוכב על אפר - כר החלום.

		הפרק הבא