|
"אי המטמון?" שאלה אליזבת.
"כן אי המטמון. אי המטמון, הוא המקום בו נאגרים כל האוצרות הגדולים ביותר, כמו מחולל הזמן."
"טוב, אז בו נפליג לשם!"
"זה לא כזה פשוט. המקום שייך להאדס, ושומרות עליו המפלצות הנוראות מכול: הבסיליסק מלך הנחשים, הקראקן-"
"הקארקן?" שאלה אליזבת. "אבל דיווי ג'ונס הרג את הקראקן!"
"כן, אבל האדס הוא מלך השאול, לכן הוא יכול להחיות מפלצות נוראות כמו הקראקן כדי שיגוננו על המקום החשוב לו ביותר. בנוסף, נמצאות שם מפלצות כמו תולעת המוות המונגולית, אורכה כ-60 ס"מ עד 1.5 מטר, והיא יכולה לירוק קדימה חומצה גופרתית ולשחרר ברקים קטלניים," ג'ק נראה מטורף מתמיד. "סירנות אשר גורמות לגברים כמוני להסתובב על כל הראש ולבסוף גם אנשי הזאב. ואני בטוח שלא תרצי כי בנך יגדל בתור איש זאב. אליזבת אל תבואי איתי, זה מסוכן מידי." אמר לבסוף ג'ק. אליזבת עמדה לבכות. ג'ק מיהר לדבר במטרה שאליזבת לא תבכה ואז שוב נפלט לו משהו טיפשי:
"אפשר להחליף."
"מה?" שאלה אליזבת.
"אפשר להחליף. אם תיתני להאדס נשמה של מישהו חשוב או חפץ מיוחד מספיק, אז הוא יחליף איתך."
"במה האדס יכול לחפוץ?"
"בך."
"מה?"
"אליזבת, האדס ידוע כאוהב נשים יפות, ואת בהחלט אישה יפה מאוד." כעת ג'ק הסתכל לעבר החזה של אליזבת וליקק את שפתו.
"טוב, אני לא יכול לעזור יותר. תודה על הארוחה הנפלאה אני אמשיך לי בדרכי."
"אם אפשר לשאול, מה אתה מתכוון לתת להאדס?" ג'ק היה המום. הוא לא ציפה לשאלה כזו.
"את נשמתי."
"מה?"
"האדס צריך מלאך מוות חדש, ואני מתכוון להציע את עצמי תמורת לגימה ממעיין הנעורים. אבל אל תחשבי שאני מטומטם. לא. אני מתכוון לגנוב ממנו את כל אוצרותיו לאחר שיסמוך עלי כאשר אהיה מלאך המוות."
"אתה כן מטומטם. מה אתה חושב, שתוכל לרמות את האדס ולצאת מזה בשלום, וכל זה בשביל חיי נצח?"
"אליזבת, אני פירט. זה וכסף הם כל מה שמעניין אותי."
"אין אפשרויות נוספות?"
"אני מצטער אליזבת. רק את או חפץ."
"אז אני אתן לו את הפנינה השחורה."
פרק זה קצר,אבל זה חשוב כדי שתחילת הפרק הבא יהיה הגיוני
|
0 חרמשים
(3.2) 5 דירגו
כותב: 
ID : 1307
אחד הפאנפיקים היותר יפים של שודדי הקאריביים! פשוט מהמם! חבל שלא יהיה המשך :(
זה מושלםםםםם וג'ק כל כך דומה לעצמו כאילו זה בדיוק מה שהוא היה עושה במצב כזה וואו מטורפת הזה
