החיים בהוגוורטס-והם לא קלים

פרק שני חברים,

מקווה שתאהבו.

אשמח לתגובות בונות.

מדריכת הפלפאף הייתה נערה גבוהה בעלת שיער ג'ינג'י ועיניים חומות בהירות.

היא הובילה את תלמידי השנההראשונה לחדר המעונות שלהם.

הם נעצרו מול תמונה, אף אחד לא זזהעד שהמדריכה אמרה ״אחים בלב״ והתמונה נפתחה.

התלמידים נכנסו לחדר המועדון ולפנישכולם התפזרו המדריכה התחילה לדבר ולהסביר להם על המקום בו הם נמצאים.

״תלמידי שנה ראשונה, הקשיבו״, אמרה המדריכה ברכות, ״כאן הוא חדר המועדון שלכם,

 אם מישהו לא שמע אז הסיסמה היא 'אחים בלב' והיא לא הולכת להשתנות עד להודעה חדשה. המעונות של הבנות מימין ושל הבנים משמאל. 

המזוודות שלכם מחכות לכם ליד המיטות יחד עם הינשופים שלכם ובגדים חדשים בצבעים שמסמלים את הבית שלנו-שחור וצהוב. יש שאלות?״ 

אף אחד לא ענה, כולם התלהבו יותר מדיי מהמקום בשביל להגיב בדרך כלשהי.

״יופי״, אמרה המדריכה וחייכה. ״עכשיו כדאי שתלכו להתמקם בחדרים שלכם, את מערכת השעות שלכם תקבלו מחר בארוחת הבוקר.״

אגתה וליז נכנסו למעונות יחד עם שלוש בנות נוספות בשם: סיגל, דניאלה ובטי.

״וואו״, אמרה בטי, בעלת שיער שחור ופרוע, ״תראו את המקום הזה... תראואת העניבות האלה! הצעיפים והכובעים! זה... זה...״

״מדהים, נכון? שאלה אגתה.

״מדהים?״ שאלה ליז בפליאה, ״זה הרבה יותר ממדהים!״

״וואו״, אמרה בטי שוב, ותראו את הכילות הצהובות האלה שמקיפות את המיטה! זה כמו וילון פרטי כזה שנותן לנו פרטיות כאשר אנחנו ישנות!״

״טוב, כדאי שנתארגן לישון, אתן לא חושבות?״ אמרה דניאלה, בעלת עורכ הה ושיער אדמוני.

סיגל, ילדה בעלת תלתלים חומים ויפים מהרגיל, הינהנה בהסכמה וגיחכה מהתגובה של הבנות האחרות ע למראה החדר.

הבנות סידרו את החפצים שלהם והתארגנו לקראת שינה, ליז לא יכלה לחכות יותר לקראת היום הבא.

בארוחת הבוקר המדריכים עברו וחילקו את מערכת השעות לתלמידים.

אגתה חייכה ואמרה, ״היום יש לנו שעתיים ראשונות של שיעור שיקויים עם רייבנקלו, שעתיים בחממה עם סלית'רין ואחר כך שעה אחת עם גריפינדור בשיעור לחשים״.

״זה הולך להיות מעניין״, אמרה ליז.

בשיעור שיקויים הן הכירו ילד נוסף מרייבנקלו, היה לו צבע עור משונה ומשקפיים אדומים. 

שיניו הקדמיות היו שבורות ובולטות וגופו היה צנום מהרגיל.

״שמי פיטר״, אמר הילד, ״שיבצו אותי לעבוד איתכם״.

״היי, אני אגתה. הילדה שלידי זאת ליז״.

״שלום״, אמרה ליז בהיסוס.

פיטר הפך את השיעור להרבה יותר מעניין, הוא סיפר על חייו המרתקים עם המוגלגים ורצה לדעת גם על ליז ואגתה.

״5 נקודות יורדות לכל אחד מכם״, אמר פתאום הפרופסור לשיקויים, ״עקב אי הקשבה והפרעה בשיעור!״

״טוב, 10 נקודות ירדו להפלפאף...״אמרה ליז בעצב.

״לא נורא״, אמר פיטר, ״תחרות זה לא חשוב. גם לרייבנקלו ירדו עכשיו 5 נקודות.״

השבועות הראשונים של ליז בהוגוורטס היו מדהימים, אבל היא לא ידעה שאם משהו טוב מדיי, סימן שמשהו לא בסדר.

זה היה הדבר הכי מבהיל שקרה לה, זה השאיר לה ולחבריה טרואמה לכל החיים.

היא לעולם לא תשכח את מה שהיא ראתה.

הפרק הקודם		הפרק הבא