גם עד המדבר

בבוקר היציאה להוגסמיד ג'יימס קם מוקדם, התלבש בבגדים הכי יפים שלו(הוא לא ניסה לסרק את השיער... אין טעם) וירד לחדר המועדון. האמת? הוא לא ציפה שיהיה שם מישהו כל כך מוקדם בבוקר, אבל מישהו אכן היה שם- יותר נכון מישהי- ניחשתם נכון, לילי אואנס. היא עמדה בגבה אליו והסתרקה מול מראה.

"בוקר טוב, אואנס."

לילי קפצה בבהלה והפילה את המסרק מידה. היא הסתובבה, ראתה שזה הוא והסמיקה קשות.

"בו- בוקר טוב," היא אמרה. עכשיו, כשהסתובבה, הוא ראה את השמלה שלבשה- שמלה פרחונית שהגיעה לה עד הברכיים, ושיערה היה פזור על כתפיה.

"את נראית נפלא," הוא אמר בחיוך. "שנרד לארוחת הבוקר?" הוא שאל תוך כדי הרמת המסרק מהרצפה.

"כן, רעיון טוב," היא אמרה, והם יצאו מחדר המועדון.

ברגע שנכנסו לאולם הגדול, כול חשבו שזאת מתיחה. לילי? עם ג'יימס? ממתי? לילי שונאת את ג'יימס.

כשנכנסו הקונדסאים וחברותיה של לילי לאולם והתיישבו בשולחן של גריפינדור, הם הסתכלו עליהם פעורי פה. הם לא הבינו, מה קרה?

"התלמידים שיוצאים להוגסמיד, נא לבוא לכאן בבקשה," קראה הפרופסור מקגונגל.

לילי וג'יימס נעמדוזה לצד זה בתור. לילי נראתה נבוכה אבל קצת(יכול להיות?) מרוצה. ג'יימס נראה מאושר.

כשיצאו מבית הספר, ג'יימס אחז בידה של לילי. הוא פשוט לא האמין.

פרק קצר, אני יודעת, אבל אני אמשיך בקרוב... סורי. אבל אני עדיין רוצה תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא