מה קורה ילד-כוכב?

כבר יום חמישי. כמעט שבוע מאז שרמוס פגש את סיריוס, והוא עדיין לא מצא אותו או את בית הקפה שלו.

קודם כל, הוא ניסה ברשתות החברתיות- בטח מישהו כמו סיריוס פעיל לפחות באחת מהן, אפילו רק כדי לפרסם את בית הקפה שלו. רמוס ניסה למצוא אותו בפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ואפילו פינטרסט (סיריוס היה נראה אסתטי מספיק כדי להיות שם, נכון?).

כלום.

לאחר מכן הוא ניסה את גוגל. גוגל תמיד מוצא משהו, לא כך? זה חייב למצוא משהו עם שם כל כך ייחודי. לא, לא במקרה הזה. שום תוצאה על מישהו בשם ״סיריוס בלאק״ או בעלים של בית קפה תחת השם הזה. רמוס כבר נהיה נואש והדמיון שלו רץ לתרחישים מופרכים. למה הוא לא יכל למצוא את סיריוס בשום מקום? האם הוא שיקר לגבי עצמו או לגבי השם שלו?למה שהוא יעשה זאת? האם רמוס בילה את הלילה עם רוח רפאים? רמוס אפילו הטיל ספק בשפיותו, האם זה בכלל קרה או אולי זה היה רק חלום נחמד?

הוא שאל את ג׳יימס אם הוא מכיר מישהו עם עיניים אפורות יפות, שיער שחור כמו עורב (ויש להודות, גם צד אחורי מושך ביותר) שיכול להיות שהגיע לערב ה״בליינד דייט״ בשישי. ג׳יימס לא הכיר מישהו כזה.

רמוס ידע שהוא לא צריך להיות כל כך מוטרד לבי זה. זה מגוחך, באמת. הוא אפילו לא מכיר את סיריוס לעומק, הם כמעט זרים. הוא בילה את מה שהוא חשב שהולך להיות ערב איום עם גבר מקסים. הוא צריך פשוט לשחרר את זה ולשמור את החוויה כזיכרון חביב.

אבל הוא לא יכל להיפטר מהתחושה הריקנית שלא פוחתת לא משנה מה הוא עושה. זה כאילו הוא איבד משהו לפני שבכלל מצא אותו, כמו הסוף לפני ההתחלה. זה הרגיש כמו לוותר על מישהו שאף פעם לא הכרת בכלל.

רמוס לא יכל שלא לתהות. אולי סיריוס לא רוצה שימצאו אותו? למה שהוא לא ירצה שימצאו אותו? למה שהוא יגיד לרמוס לבוא לבקר אותו בבית הקפה שלו, אבל לא איפה הוא נמצא או איך למצוא אותו. למה,למה,למה,למה…

התהיות שלו נקטעו על ידי שיחת טלפון מג׳יימס. הוא עדיין לא שם את הטלפון שלו על האוזן והוא כבר יכל לשמוע את הצעקה הנלהבת ״רמוס!״ שג׳יימס תמיד מתחיל את שיחות הטלפון שלהם איתה. זה לעולם לא יפסיק לשעשע אותו.

״כן?״
לא שכחת לגבי ארוחת הצהריים עם לילי מחר, נכון?״

״איך יכולתי? אתה לא הפסקת לדבר על כמה שאני צריך לפגוש אותה מאז ששניכם התחלתם לצאת. רמוס ענה בטון רוגז במקצת אך עדיין חביב. ובכל זאת, השתיקה שהגיעה מצידו השני של הקו הייתה קצת ארוכה מדי לטעמו של רמוס.

״ג׳יימס?״

״כן?״ קולו הרבה יותר מדי גבוה וטיפה מנותק.

״מה באמת קרה?״

״אממ… כןןן. תראה. הדבר הוא…. שאניכלכךלחוץמזהרמוסמהאםהחברהכיטובשלהלאיחבבאותי אנילאיודעמהלעשות.״

למרות החברות רבת השנים שלהם רמוס היה צריך כמה רגעים כדי לתרגם את הג'יבריש החפוז אשר פלט ג׳יימס מפיו.

הוא בטח באמת היה לחוץ, חשב רמוס ואז ענה בטון הכי מרגיע שיכל למצוא, ״למה שהוא לא יחבב אותך?״.

״אני לא יודע... אבל הם ממש קרובים אחד לשני ולילי אמרה שהוא כמו אח בשבילה ומה אם לא נסתדר? מה אם הוא לא יאהב אותי והוא פשוט יציין ללילי את כל התכונות הרעות שלי ואז היא תקלוט שהיא לא רוצה שום קשר אליי ואנחנו ניפרד ו- ו...״

״וואו אוקי. תאט. תנשום״.

ג׳יימס רק נשף בבוז והמשיך למלמל לעצמו. 

״תפסיק להילחץ, ג׳יימס. הכל יהיה בסדר.״

״ואיך אתה יודע את זה, אדון פיקח?״

למען האמת, רמוס לא יודע. הוא לא מכיר את לילי או את החבר שלה ולמרות שהוא בעצמו באמת מקווה שארוחת הצהריים תלך כשורה, הוא גם יודע שחובתו כחבר הכי טוב היא תמיד להיות כנה עם ג׳יימס. 

״ארר-״

״רואה??? אתה לא יכול לדעת שהכל יהיה בסדר!״.

לרמוס אין שום דבר להגיד לזה.

״אני פשוט… באמת ממש מחבב אותה רמוס. אני לא רוצה לפשל״

״אתה לא תפשל ג׳יימס, אתה אף פעם לא מפשל כשזה משהו באמת חשוב. חוץ מזה אני הולך להיות שם איתך, ואם החבר שלה לא יאהב אותך? זה יהיה ההפסד שלו. אבל אני באמת בספק שאתם לא תתחברו, אם הוא קרוב כל כך אל לילי כמו שאמרת אז בטח יש להם המון במשותף ונראה שלילי דיי מחבבת אותך, לא? אני מבין למה אתה נלחץ אבל אל תדאג. אנחנו יכולים לעבור את זה ביחד. תמיד עברנו הכל ביחד, נכון?״.

ג׳יימס גיחך. ״כן, אתה צודק. וכל הכיף שעשינו! זוכר את הפרצוף של דמבלדור כשהוא ידע שאנחנו אלה שגנבו את ארבע העיזים מהחווה ושחררו אותם בהוגוורטס אבל לא יכל להוכיח את זה?״

שינוי הנושא הפתאומי גרם לרמוס לגעות בצחוק תוך כדי שהוא נזכר באחת מן המתיחות הכי טובות שלהם.

״לסמן אותם כ- אחד, שתיים, שלוש וחמש חייב להיות הרעיון הכי טוב שהיה לך אי פעם. אני לעולם לא אשכח את איך שפילץ התרוצץ כמו משוגע במשך שעות בניסיון למצוא את העז הלא-קיימת״, צחק ג׳יימס באופן מעט רשעי.

הם העבירו עוד מספר דקות בהעלאת זכרונות מימי השובבות הזהובים שלהם וכשהם נפרדו אחד מן השני רמוס זיהה שג׳יימס כבר לא בפאניקה יותר. הוא באמת מקווה שהכל יהיה בסדר מחר.

הפרק הקודם		הפרק הבא