ילדים

פרק 3

האולם הגדול היה ענקי. מאות נרות ריחפו באוויר. רוז שיקשקה מפחד. אבא אמנם סיפר לה שיש מצנפת שממיינת אותך לארבעת הבתים, אבל מה יקרה אם היא תתקבל לסלית'רין? אלבוס וג'יימס והשאר בטוח לא ידברו איתה בחיים. פרופסור מקגונגל העמידה את התלמידים בתור מסודר, הראשון היה אלבוס.

***
בראשו של אלבס התחוללה סערה. תורו! תורו! מה יקרה? אבא אמר לו שהמצנפת שקלה למיין אותו לסלית'רין ואז הוא אמר שהוא לא רוצה לסלית'רין... מה אם המצנפת תחליט לנקום בבן שלו? אלבוס כבר לא שלט על רגליו, הן הלכו מעצמן לעבר השרפרף, שעליו נמצאה המצנפת. כשמקגונגל שמה על ראשו של אלבוס את המצנפת, ליבו שלו כבר איים לצאת מהמקום.
"ממ... עוד פוטר צעיר? מה דעתך על סלית'רין?" אמרה לו המצנפת.
"בבקשה לא, בבקשה בבקשה לא!" התפלל בליבו אלבוס.
"לא? כמו אביך. וכמו אביך אמיין אותך לגריפינדור!!!!" צעקה המצנפת. כל השולחן של גריפינדור מחא כפיים, כולל ג'יימס.

***
"מזליסט." חשבה רוז בליבה לאחר שהמצנפת מיינה את אלבוס.
לאחר מכן, תורו של סקורפיו הגיע. המצנפת ישבה על ראשו כמה דקות תמימות, עד שלמרבה ההפתעה, צעקה המצנפת "גריפינדור!!!"
שום מחיאות כפיים לא נשמעו. סלית'רין צעקו בוז, והילדים המבוגרים של שולחן גריפינדור, פתחו את פיהם לרווחה. רוז ראתה את ויקטואר וטדי, שהיו באמצע נשיקה, נעצרו גם.
"ג...גריפינדור?" אמר סקורפיו. קולו רעד.
ילדי השנה הראשונה שכבר מוינו, התעשתו והתחילו למחוא כפיים, למרות שלא היה הם מושג למה הדממה, אך הם פשוט החליטו שמוטב להם להשתלב.
פרופסור מקגונגל לא הושפעה מן המהומה, ואמרה לסטייסי, שהייתה הבאה בתור "הזדרזי, ילדתי, או שלא ישאר לנו זמן לאחרים."
סטייסי הלכה ברגליים רועדות לשרפרף העץ והתיישבה. המצנפת מיינה אותה להפלפאף, ומארק הלך לרייבנקלו, כמו שקיווה. לאחר בערך חמישה ילדים (גרטרוד, שארלוט, אלכסנדר, שרה ומייקל) תורה של רוז הגיע.
"וויזלית עם שיער חום? על זה עוד לא שמעתי..." אמרה המצנפת. "אך התשובה בטח ידועה לך. לא? אז הרשי לי להגיד לך, את הולכת לגריפינדור!!!"
רוז הלכה ברגליים כושלות לעבר השולחן, רוז הייתה אחת האחרונות שהתמיינו, לכן נאלצה לשבת ליד סקורפיו. מקגונגל ניסתה לרסן את סקורפיו מלרוץ למצנפת ולדרוש מיון חוזר.
"זה לא יכול להיות, פרופסור! כל המשפחה שלי התמיינה לסלית'רין! מה איתי? אמא כל כך תכעס!" אמר סקורפיו.
"תפסיק להשתטות! אני בטוחה שגברת מאלפוי לא תכעס!" נזפה בו מקגונגל.
במפתיע האוכל הופיע על הצלחות. רוז ראתה את כל מה שהיא רק אוהבת בעולם. צלעות חזיר, מחית תפוחי אדמה, סלטים למיניהם, ולקינוח הגישו פודינג ועוגות בכל הטעמים, הגישו אפילו צפרדעי שוקולד שקיפצו להן בעליזות על השולחן. בסוף הארוחה, מקגונגל, שהייתה גם ראש בית גריפינדור, וגם המנהלת במקביל, נעמדה לנאום המסורתי.
"אנו מציינים השנה  עשרים שנים שלמות למותו של המנהל הדגול ביותר שאי- פעם ניהל את הוגוורטס, אלבוס פריסוול וולפריק בריאן דמבלור. ובכל זאת, ללא דיחויים נוספים, נמשיך את שנת הלימודים כרגיל, מערכת שעות תחולק מחר ב.... מר פוטר, תפסיק ללעולס בזמן שאני מדברת!" אמרה מקגונגל והעיפה מבט חמור בג'יימס. אלבוס ציחקק בשקט, אך הפסיק כשמבטה החמור של הפרופסור עבר אליו.
"כמו שאמרתי, מערכת שעות תחולק מחר בארוחת הבוקר. מדריכים, אנא הובילו את הילדים למיטותיהם." אלבוס ורוז הקשיבו היטב כשהמדריך ששמו היה מארק רודס, הסביר על דרכי המעבר בטירה. כשראשיהם של הילדים נגעו בכריות הרכות, עיניהם נעצמו מעצמן.

תגובווווווווווווווווווווווווווווותתתתתתתתתתתתתתתת

הפרק הקודם		הפרק הבא