אני,אתה,והוא

כותב: weasly in my blood
הגולש כתב 1 פאנפיקים.

פרק מספר 3 - צפיות: 3833

(4) 5 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: אממ,בואו נחשוב...הארי פוטר?וואלה!!איך לא חשבתי על זה קודם?ג א ו נ י!!! - זאנר: מהזה? o: - שיפ: כולמיני - פורסם ב: 26.01.2011 - עודכן: 30.01.2011

המלץ!

ID : 1641

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

"אני לא מאמין...אני פשוט לא מאמין..."
רון מלמל את המשפט הזה ללא הפסקה,בעוד הם עוברים בין כל אוהדי בולגריה לכיוון של הרמיוני.בדרך הארי שמע לחשושים:"זה הארי פוטר?" "וואו,כדאי לי לבקש ממנו חתימה?" "אתן חושבות שהוא יחתום על הצעיף עם השפתון שלי?"
הארי פילבל את עיניו והם המשיכו לכיוון האסיפה שהייתה מסביב לקרום,והיו בטוחים שזהו מקום הימצאו של קרום לפי יפחותייה של הרמיוני.
כשהם הגיעו,הם נתקלו בדבר המבחיל ביותר בעולם-והם ראו דברים מבחילים בחייהם.
ראשו של קרום היה מכוסה דם קרוש,וחתך עמוק הפריש דם מראשו.הארי לא הבין מאיפה בא לו חתך כשבעצם הוא קיבל מכה ממחבט-אבל היו דברים יותר חשובים.
כל איפורה של הרמיוני נמרח מדמעותייה המלוחות.היא המשיכה להתייפח על גופו של קרום,וכשראתה את הארי ורון,היא מיד קפצה עליהם ביפחות בכי.
"הוא...הם המרפאים..."היא בקושי הצליחה לדבר באוזניהם."הם...הם אמרו...מצב קשה...לקדוש מנגו..."
עד לכאן הרמיוני לא יכלה לומר דבר,ולו מילה אחת-ובטח שלא משפט.
"הכל בסדר-כלומר,הכל יהיה בסדר..."רון ליטף את כתפה של הרמיוני בגמלוניות.הארי שאל את המרפאים עם המצב הוטב,אבל הם לא ענו לו-התעלמו ממנו,כאילו הוא אוויר.הוא המשיך לשאול כל מרפא שעמד בדרכו,עד שאחת מהם ענתה טובה להארי.
"מצבו קשה,"בישרה לו."אך הוא לא יצטרך לשהות זמן רב בקדוש מנגו...הם ירפאו לו את הפצע בצ'יק-רגע אחד..."אמרה לאחר שהסתכלה בפניו של הארי."אתה...אתה...?"היא נראתה בהלם,והארי ראה שחזה שוקע ועולה במהירות.
"כן,אני,"אמר הארי במהירות,וברח משם,רוצה להודיע להרמיוני על הבשורה.הארי ראה את המרפאה עוד נטועה במקומה,ואת פנקסה נושר מידייה מרוב הלם.
"הרמיוני,"אמר הארי כשהוא הגיע להרמיוני,שנרגעה במקצת."אחת המרפאות אמרה לי שהוא יצטרך ללכת לקדוש מנגו,אבל לא להרבה זמן-אני חושב שאולי לשבוע..."
הרמיוני חייכה חיוך קלוש."יופי,"היא נאנחה."החתונה מתקיימת שבוע הבא-"
נשמע רעש של הקאה,ולאחר מכן שיעול.
"מה?!
"רון,אל תהיה כל כך מופתע,"אמרה הרמיוני והביטה בו במבט קטלני."אל תגיד לי שלא ידעת?!"
כמובן שהארי ידע.הרי שהרמיוני אמרה להם בפירוש לפני חודשיים שהחתונה תתקיים ב30 ליוני.רון נעץ בה מבט כל כך נוקב,עד שהארי הופתע לראות שהרמיוני לא מתחילה להתחרר.
"אני-טוב-אני-אני ידעתי-כן..."רון גימגם,ופניו עטו גוון בורדו עמוק.הוא דילג על האדום.
"רון,הרמיוני אמרה לנו לפני חודשיים,ומאותו יום היא לא מפסיקה לקשקש עלייה-כלומר,החתונה-ואני לא מבין איך לא קלטת!"הארי הביט ברון במבט מבודח מעט.בכל הפעמים שהוא,רון והרמיוני היו יחד,היא קישקשה ללא הרף מהנעליים שהיא תנעל ועד לגוון הצללית שהיא תשים על העיניים.
"טוב...אז...מה את חושבת יהיה לקרו-?" אבל לפני שרון הספיק לומר את שמו של קרום,הם שמעו צליל השתנקות.
זה היה קרום.
הוא היה בדיוק באותו המצב שרון היה במשרדו של סלגהורן,בשנתם השישית.קצף יצא מפיו.
"קדימה-לקדוש מנגו,"אמרה אותה המרפאה שאמרה להארי מה מצבו של קרום,והם,הארי רון והרמיוני(ששוב התחילה את יפחותיה)התעתקו לבית החולים על שם הקדוש מנגו.