הם ואנחנו- בגוף אחד

כאשר שפתיו התאימו עצמם לשפתי בדיוק מושלם, ראיתי שעיניו הירוקות אינם, השיער הבלונדיני שלו שכול כך תיעבתי נעלם כלא היה. במקומו הופיע שיער שחור כלילה, העברתי בו את אצבעותיי, אני זוכרת שנצמדתי אל גופו ולא הרפתי לרגע. וכאשר הבטתי לתוך עיניו, ראיתי את נשמתו וידעתי, ידעתי שזה לא הוא שכמעט הטביע אותי בברכה, זה לא הוא שחתכתי כאשר הייתי פעוטה, זה לא הוא שהביט בי במבט מלא שנאה, כי העיניים שלו לא יכלו לשקר, כי הן החלון לנשמה.

***

השיער הבלונדיני שלה התפוגג בתוך עננה ג'ינג'ית יפיפייה, עיניי פגשו את עיניה, עיניים תחולות, כמו השמים ביום קייצי, והן, היו החלון לנשמה. יכולתי לראות דרך עיניה את האהבה, את התשוקה, דבר שלא ראיתי מעולם, זאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שאני מסתכל על נערה, קודם לכן היא היתה כול כך קרירה, נראה היה שהיא מחושבת יותר, לא מספיק פזיזה, וכאשר שפתיי נמעכו על שפתיה, וראיתי את נשמתה ידעתי, ידעתי שעכשיו זה רק אני והיא, ושאני אוהב אותה, ושהיא אותי, ושיחד הכול עוד אפשרי!

הפרק הקודם		הפרק הבא