הקסם מגיע לישראל

הארי, ג'יני, רון והרמיוני מגיעים לישראל כשנה לאחר ניצחונם בקרב מול וולדמורט. באנגליה המצב רע וארבעת הנערים האנגליים נשלחים לארץ מוגלגית נידחת.

כותב: Demons
הגולש כתב 55 פאנפיקים.

פרק מספר 3 - צפיות: 9569

(4.714) 7 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: ה.פ - זאנר: לא יודעת, מה שיצא אני מרוצה - שיפ: הארי/ ג'יני רון/ הרמיוני ו*צונזר לטובתכם האישית* - פורסם ב: 09.02.2013 - עודכן: 29.07.2014

המלץ!

ID : 4261

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

פרק קצר כי יש לי פרק ארוך לפרסם מיד אחריו. שלוש תגובות ואני אפרסם.

נ.ב סורי שלקח לי שנים אבל זו הוכחה שאני לא נוטשת דברים, אם מתפנה לי זמן ב-00:48 אני תמיד כותבת המשך ;)

היה ברור שמאי מכירה את המקום היטב, היא זגזגה בין כבישים דוממים ושבילים שוממים, היא בקושי הביטה על דרכה וכול פעם שנפגשה עם מישהו בדרך זרקה לכיוונו "שלום!" או "ערב טוב". כשהארי שאל אותה מי הם אותם אנשים מאי אמרה שהיא כלל לא מכירה אותם, סתם חברי קיבוץ. כך הארי הבין שהם במקום הזה. קיבוץ. מה זה בכלל?

"והגענו," קטעה מאי את רצף מחשבותיו.

הבית לא היה מרשים במיוחד, מולו עמד מחסן מתכת גדול למדי ועל דלתו נקבעו אינספור שלטים וברכות.

"סבא, אני בבית!" קראה מאי בעודה נכנסת לבית ומסמנת להארי וג'יני לעקוב אחריה.

הבית לא היה גדול מאוד אבל מרווח למדי, המטבח היה בינוני ובקצהו הונח שולחן אוכל גדול שהיה מלא בחציו בחפצים אינספור.

ליד השולחן הייתה דלת פתוחה למחצה שלמשמע קריאתה של מאי נפתחה לחלוטין וממנה יצא אדם בשנות השבעים לחייו.

"היי, סבא, אלו הם הארי, ג'יני וטדי, הם מהאנגלים שבאו לכאן," אמרה מאי והציגה את השלושה. "הארי, ג'יני, זה סבא שלי, יוסי בן דור."

"נעים להכיר אותך, אדוני," אמר הארי ולחץ את ידו של יוסי בנימוס.

"קרא לי יוסי," אמר יוסי בחיוך נוכח הנימוס האנגלי של הארי. הארי הנהן אך החליט שיקרא לו במוחו פשוט מר בן דור.

"איפה סבתא?" שאלה מאי, בעוד ג'יני לוחצת את ידו של סבה גם כן.

"יצאה אל הבית של משפחת נילס, היא מביאה לעומר את האוכל שהיא הכינה בשבילם." מאי הנהנה וסימנה להארי ולג'יני להמשיך אחריה אל הסלון.

הסלון היה גדול יותר מהסלון בביתם של הדרסלים, הוא כלל שתי ספות עור, חלל רחב למדי עליו הונח שטיח, שתי שידות גדושות בספרים ושולחן עליו הונחה טלוויזית פלזמה גדולה.

"תרגישו בנוח," אמרה מאי והתיישבה על אחת הספות, מקרוב הארי ראה שאין סיכוי שזה עור אמיתי, בודאי רק חיקוי.

"הארי, אתה וטדי תישנו כאן, נביא לכם מזרנים מהמחסן עוד מעט. ג'יני את תישני איתי בחדר, מחר נלך לים," אמרה מאי בחוסר תשומת לב. הארי תהה האם כול האנשים בארץ המשונה הזאת מתנהגים כמוה.

הארי החליף מבטים עם ג'יני כשמאי הדליקה את הטלוויזיה. הוא הביט בה בפליאה קלה. "מה? אף פעם לא ראיתם טלוויזיה? הארי, ג'יני- טלוויזיה, טלוויזיה- הארי, ג'יני." הארי הביט בה במבט נעלב קלות כשמאי זפזפה אל ערוץ ניקולודיאון שבדיוק שידר מרתון בובספוג.

"מה זה בכלל?" שאלה ג'יני בפליאה, היא אומנם שמעה על טלוויזיות ועל מה שהן עושות אבל מה זה הדבר המוזר הזה ולמה יש שם ים מתחת למים?!