אליזבת מאלפוי

פרולוג חלק ג'
חצי קיסם

ג'יימס התעורר בעייפות רבה. הוא חשב שהכל היה חלום, ושהבוקר הוא נוסע להוגוורטס. אבל זה לא היה חלום. בחדרו ישנו מירון, בן, קני, וחברו הטוב ביותר, כריסטופר, אבל כולם קראו לו כריס. הוא היה ג'ינג'י, עם עניים חומות  שתמיד ידעו לקרוא אותו. ג'יימס התלבש במהרה ואז הוא נענע את כתפו של כריס.
"כריס... קום." הוא אמר בעדינות.
"מה?" נשמע קולו העצבני. ג'יימס הסתכל בשעון. השעה הייתה שש בבוקר, וארוחת הבוקר היא בשבע וחצי.
"לא משנה, תחזור לישון." הוא תיקן את עצמו. כריס נאנח בעצבניות וכעבור שנייה חזר לנחור. ג'יימס התיישב על מיטתו וחשב מה יוכל לעשות בזמן שכולם ישנים. הדבר היחיד שעלה בדעתו היה לחשוב. לחשוב על אתמול.

אליזבת התעוררה כשמישהו מנענע את כתפה.
"אלי! אלי! קומי כבר! את לא רוצה לאחר ביום הראשון נכון?" היא שמעה את רינה אומרת.
"קמתי, קמתי!" היא אמרה בעייפות. היא יצאה ממיטתה והסיטה את הוילונות כדי שתוכל להתלבש. כשסיימה הן ירדו לארוחת הבוקר.
כשסיימו לאכול, אליזבת גילתה שהיא שכחה את התיק שלה, עם כל הספרים והמערכת שעות.
"רינה, אוליבר, שכחתי את התיק שלי בחדר. אני רצה להביא אותו. תחכו לי?" היא שאלה בתקווה.
"בטח, אבל תעשי את זה מהר. אני לא מעוניין לאחר לשיעור הראשון שלנו." אמר אוליבר אבל אליזבת לא שמעה את המשך המשפט כי רצה כבר ב- 'בטח'.
היא הגיעה לתמונה במהירות ואמרה את הסיסמא. היא נכנסה לחדר המועדון ורצה לחדרה. היא תפסה את התיק עם הספרים וירדה למטה.
היא ניגשה לחור של התמונה, אבל לפני שהספיקה לפתוח אותה, קול שבקע מאחוריה עצר אותה.
"את יודעת, תהיתי מה מאלפוי עושה בגריפינדור. אולי את תוכלי לענות לי על השאלה הזו." היא זיהתה את הקול. היא הסתובבה בחדות והביטה ישר בעיניו התכולות של ג'יימס פוטר.
"אני לא רוצה לאחר לשיעור הראשון, אז ברשותך, אני אלך." היא ניסתה להתקדם אבל ג'יימס רץ מהר וחסם את דרכה.
"לא לפני שתגידי לי למה את פה. את ביקשת ממצנפת המיון?" המשפט הזה העלה את כל עצביה של אליזבת.
"אתה חושב שאני מאושרת שאני כאן?!" היא צעקה עליו. "אין לך מושג כמה זה קשה! עכשיו תזוז מדרכי פוטר! אני מאחרת לשיעור." היא לא חיכתה לתשובה שלו. היא עקפה אותו והתקדמה אל הדלת. הוא אפילו לא ניסה לחסום אותה. הוא שקל את דבריה ברצינות.
היא יצאה מהתמונה ורצה לאולם האוכל. רינה ואוליבר חיכו לה.
"למה התעכבת כל כך הרבה זמן?" דרשו לדעת.
"אני אספר לכם בהפסקה." היא אמרה בהתנשמות כבדה.
"זה בקשר לאת יודעת מי שסיפרתי לך ברכבת. האדיוט עיכב אותי." לחשה אליזבת לרינה. רינה נעצרה בהפתעה.
"נו, קדימה בנות! אנחנו נאחר לשיעור!" צעק עליהן אוליבר. כשהם פתחו את דלת הכיתה, להפתעתם הרבה, המורה עוד לא הגיעה לכיתה.
"פיו," נאנחה רינה בהקלה. "הגענו בדיוק בזמן."
שיעול נשמע מאחוריהם. הילדים הסתובבו וראו את פרופסור מקגונגל.
"שבו ילדים." היא אמרה בנועם.
שיעור שינויי הצורה היה מעניין מאוד. מקגונגל הביאה לכל אחד קיסם, ואמרה לו להפוך אותו למחט. רק אוליבר הצליח.
"כל הכבוד אוליבר! חמש נקודות לגריפינדור." אמרה וכל הכיתה חייכה. זה היה רק השיעור הראשון וכבר חמש נקודות היו לזכותם. אחרי שעתיים של שיעור שינוי צורה, היה להם הפסקה. אליזבת גררה את אוליבר ואת רינה למקום שקט מתחת לאחד העצים. אף אחד לא יפריע להם שם. היא סיפרה להם במהירות איך ג'יימס הפתיע אותה ואמר משהו על זה שהיא ביקשה להיות בגריפינדור.
"את לא יודעת? יש שאומרים שכשהארי פוטר נבחן אז הוא ביקש לא להשתבץ בסליתרין ומצנפת המיון שמה אותו בגריפינדור. אני לא יודע אם זה נכון, אבל כנראה ג'יימס מאמין בזה." אמר אוליבר.
"אני לא ביקשתי להיות בגריפינדור. אני-" דבריה נקטעו. היא שמה לב לצל גדול. אליזבת הרימה את ראשה והסתכלה באביה ובאחיה שעמדו מולם.
"אליזבת. אני יכול לגזול אותך מחבריך לחמש דקות?" אמר דראקו בנעימות, אחיה עומד מאחוריו. אוליבר ורינה קמו והלכו, שולחים אליה מבטים מעודדים. היא הייתה אסירת תודה על זה.
"אבא אני כל כך מצטערת ש-" היא התחילה אבל צחוקו קטע אותה.
"אין לך על מה להצטער חמודה. זו לא אשמתך." הוא אמר בנעימות.
"באמת?" היא שאלה בהפתעה.
"הם מתנהגים אלייך מגעיל?" הוא שאל אותה.
"לא." היא ענתה בשקט.
"באמת?" עכשיו זה היה תורו של סקורפיו להיות מופתע. אליזבת שלחה אליו מבט כעוס.
"טוב לך בגריפינדור?" המשיך דראקו.
"אני מניחה שכן."
"אז את תישארי בגריפינדור." הוא אמר בפסקנות.
הוא חיבק אותה. אליזבת הייתה מעט מופתעת, אבל השיבה בחיבוק.
אחרי שאביה הלך רינה ואוליבר ביקשו פרטים שאליזבת נתנה בשמחה. היא קרנה מאושר שאביה לא כועס ולא הולך להוציא אותה מגריפינדור.
"ממש פלא." מלמלה רינה ואליזבת פרצה בצחוק גדול, שנקטע על ידי סקורפיו.
"אל תדאגי. אף אחד לא יוכל להרע לך, אני אשגיח עלייך." הוא אמר בנימה של אח גדול. אליזבת התעצבנה, עדיין כועסת על העניין ברכבת. פתאום לאחיה אכפת ממנה.
"תעשה לי טובה סקורפיו, תתחפף." היא אמרה לו בנוקשות. סקורפיו זרק מבט נעלב והלך. רינה ואוליבר לא אמרו מילה. אחרי זה הם הלכו לשיעור תולדות הקסם. כשפרופסור בינס החליט להיכנס דרך הלוח, רוב התלמידים צרחו בבהלה, אבל אליזבת רק צחקה. זה שעשע אותה. למרבה הצער, גם פרופסור מקגונגל ופרופסור בינס נתן להם שיעורי בית. עליהם לכתוב את ההגדרה לתולדות הקסם, והאורך של מגילת קלף אחת, ובשינוי צורה עליהם להתאמן ובשיעור הבא לנסות להפוך קיסם לסיכה.
"אני לא מאמינה שנתנו לנו שיעורי בית ביום הראשון!" התלוננה אליזבת.
"אני מפחדת מהרגע שנצטרך ללמוד את תורת הצמחים." מלמלה רינה.
"למה?" שאל אוליבר.
"אבא שלי מלמד את תורת הצמחים. ואתה יודע, לכל מורים ממציאים שמות וכל זה." היא אמרה בשקט. עם כמה שניסו להתאפק, אוליבר ואליזבת פרצו בצחוק.
"אנחנו נשבעים בזאת לא להמציא שמות חיבה על פרופסור לונגבוטום!" צחקקו אוליבר ואליזבת. בלית ברירה הצטרפה אליהם רינה. אחרי זה הם ניגשו כדי להכין את שיעורי הבית. רינה התגלתה כתלמידה מצוינת וגמרה את השיעורים בתולדות הקסם מהר מאוד. אליזבת ואוליבר התגלו כעצלנים מאוד והעתיקו ממנה. אחרי זה אוליבר עזר לבנות עם שינוי הצורה.
"נו! זה לא כזה קשה!" הוא אמר להם בנימה של מורה.
"דבר בשם עצמך!" קראה רינה והזעיפה מבט. אחרי הרבה ניסיונות, והרבה מאוד רעש, שעצבן את רוב יושבי המועדון, הצליחה רינה להפוך את הקיסם למחט. היא צהלה בשמחה.
שנייה אחרי זה, אליזבת הצליחה להפוך חצי קיסם למחט.
"נו באמת!!" היא קראה ברוגז. "חצי קיסם? זה יותר גרוע מלא להצליח בכלל!" היא שמעה מישהו מגחך, אבל אלה לא היו חבריה. (אף על פי שהם התאמצו שלא לפרוץ בצחוק.) היא סרקה את יושבי המועדון, אבל לא ראתה אף אחד.

הפרק הקודם		הפרק הבא