אחותו של פרסי

אוקיי, אוקיי. אני חייבת תודה ענקית לכל המגיבים בפרק הקודם שממש עודדו אותי להמשיך - שירי המלכה, שם פרטי, קונסטנטינובסקי, amit8624, שימוני ו-Lyli, וגם לאלה שהגיבו כבר בזמן שכתבתי את הפרק (אהמ נעמונתרוזן אהמ).

עוד תודה אני חייבת לכל הרשומים שלי - שם פרטי, amit8624, חתולת בר, Determinate, שירי המלכה, שימוני, Lyli, צלקת ברק שעל סוס מכונף, SHUT UP AND DANCE WITH SNAPE, קונסטנטינובסקי ו-נעמונתרוזן!

בבקשה שהקוראים, המגיבים, הרשומים ובכלל - כל מי שיכול, שימליץ על הפאנפיק וידרג אותו (אני בכללי מעדיפה שתדרגו 5, אבל זה נתון לבחירתכם...).

טוב, לאחר כל החפירות... אני מדלגת קדימה, עד לקטע שבו בלה קופצת מהצוק.

~~~

הקרב במחנה ממשיך, והמצב לא טוב מבחינת החצויים היוונים. מתוך 1,500 חיילים נותרו ליוונים קצת פחות מ-1,100. ניסה, נערה מביתן הפייסטוס, נרצחה על ידי ליילה הרומאית - בת קרס (דמטר בשביל היוונים) וקונטריונית הקוהרטה הרביעית. ג'ייק מייסון, שהיה חבר של ניסה וחצי-אח שלה (גם הוא בן הפייסטוס), הלך והשלים את המשימה במקומה, וגם הרג את ליילה כדי לנקום את נקמתה של ניסה. גם דרו - בת אפרודיטה עם כישרון של דיבור הקסמה - נהרגה שניסתה לגרום לרומאים להרוג אחד את השני בעזרת דיבור ההקסמה שלה. חוץ מניסה ודרו, נהרגו עוד חצויים רבים - יוונים ורומאים כאחד.

ג'ייסון גרייס לא רצה לבחור צד (למרות שהעדיף את היוונים, הרומאים היו בדרך לניצחון, וגם איתם הוא גדל), אבל לאחר שתאליה גרייס, אחותו, נפצעה קשות, ופייפר מקלין נלחמה לצד היוונים, הוא היה חייב להישאר איתם.

הייזל לבסק - למרות היותה רומאית - הצטרפה ליוונים בקרב, מאחר שאוקטביאנוס הרג את אהובה, פרנק, וגם את ריינה, שהייתה הפראיטור הרשמית והחוקית של המחנה, ואולי גם סוג של חברה בשביל הייזל. למרות כל הבקשות וההתחננויות של פרסי, אנבת' ואפילו ניקו - הייזל מקווה שהיא תיהרג בקרב, ואם לא... אם היא תישאר בחיים גם לאחר הקרב, היא לא בטוחה שתרצה עוד לחיות.

אנבת' הבינה אותה לגמרי. כשהיא חשבה שפרסי מת, גם היא לא רצתה לחיות. כאילו כל התקווה התנדפה לפתע, ואין למה לחיות כי העולם קרס...

פרנצ'סקו ורומינה רוסקו - חצוי וחצויה, חצי איטלקיים (מצד אמם), ילידי אפולו - הם אחים תאומים (לגמרי. כאילו, אותה האמא, אותו האבא). פרנצ'סקו סבור שבמחנה החצויים לא יהיה להם בטוח יותר ואומר לאחותו, רומינה, שאוקטביאנוס הסכים שהם יצטרפו למחנה יופיטר, ושלאחר הקרב (בו הרומאים ינצחו, לפי דבריו של פרנצ'סקו) הם יוכלו ללכת וללמוד במחנה - לא משנה מיהו אביהם.

פלאשבק

רומינה ופרנצ'סקו היו היחידים שנשארו בביתן אפולו, מכיוון שהיו בני 12 בלבד וחסרי ניסיון (טוב, לא בדיוק. רומינה הייתה מעולה בחץ וקשת, כיאה לבת אפולו, אבל פרנצ'סקו היה חצוי שעדיין לא ממש גילה את היכולות שלו, מלבד מצוינות בכדורסל, אבל אף אחד לא ראה איך כדורים של בני-תמותה יכלו לעזור במלחמת חצויי קטלנית), ומה גם שלא הרשו להם להילחם. עד לא מזמן גם ליאו ואלדס (שאף אחד לא יודע עדיין איך הוא הגיע חזרה למחנה לאחר שכולם חשבו שמת כשחיסל את גאיה. הוא פשוט הופיע יום אחד במחנה, יחד עם חברתו קליפסו, ולא ממש זכר מה קרה. רק שהוא נחת באוגיגה, ואיכשהו הוא וקליפסו פשוט הופיעו במחנה החצויים יום אחד...) היה איתם בביתן, כי כולם התעקשו שהוא צריך זמן מנוחה (הוא חזר יום לפני שהקרב החל ונח בביתן אפולו כי גם הוא היה הביתן הכי ריק, וגם היו בו את המיטות הכי נוחות, לטעמם של החצויים), אבל בסוף נמאס לו והוא התעקש להילחם. גם רומינה רצתה להילחם, אבל וויל (וגם אחיה, לא שזה עזר במשהו) התנגד, ובזה נגמר הסיפור. למרות שאחר כך היא שמעה את וויל ממלמל 'חבל שהיא כל כך צעירה, היא קשתית ממש טובה...'

פרנצ'סקו ישב בשקט בקומה העליונה של מיט הקומתיים שלו, רגליו משתלשלות למטה. הוא תהה עוד כמה זמן הוא כבר יספר לאחותו על השיחה שהייתה לו עם אוקטביאנוס. לבסוף הוא החליט שזה הזמן המושלם. אבל הוא צריך לעשות את זה מהר - לפני שוויל סולאס או כל לוחם אחר, רופא או קשת מביתן אפולו יחזור. אסור שאף אחד ידע על זה.

הוא קפץ מהמיטה למטה, מבהיל את רומינה שהתאמנה בירייה בחץ וקשת. החץ סטה ממסלולו ונפל על הרצפה בקול חלול. רומינה אפילו לא הסתובבה לאחיה. לדעתה הוא היה חצוי. כן, חצוי, אבל לא חצוי מבחינת האלים (למרות שהוא גם חצוי כזה), אלא חצוי מבפנים - לא יודע במי לבחור. לא יודע למי להאמין. לא יודע מי עדיף ומי הבחירה היותר טובה. תמיד הוא היה בשבילה אח טוב ותומך, אבל מהרגע שפרצה המלחמה היא הרגישה שהוא הפך עצלן, יהיר וכפוי טובה. ההפך הגמור מרומינה הנחמדה והנחושה, שעוזרת לכולם גם אם היא תמות בניסיון.

רומינה, בלי להפנות אפילו מבט אחד לעבר פרנצ'סקו, התקדמה כדי להביא את החץ, אבל פרנצ'סקו תפס בידה ומנע ממנה ללכת. דבר אחד יאמר לזכותו – הנער חזק.

"Romina,*" ביקש פרנצ'סקו באיטלקית. למרות שזה לא היה נראה ככה, היא הייתה היקרה לו בעולם. אמו מתה. את אביו הוא לא פגש מעולם. ".pericoloso qui,Romina.* *"

Camp Half-Blood sta per perdere! L'unica opzione è quella di unire I" romani! Si prega di venire con me, Romina, vuoi dire a me!***"

"שני דברים, פרנצ'סקו," אמרה רומינה בקור ובקוצר רוח, עדיין בלי להסתובב אל אחיה. "דבר ראשון, אל תדבר באיטלקית כי אתה נשמע ככה כמו אידיוט מתקופה אחרת. דבר שני, אני לא עוזבת, כי לעומתך אני נאמנה ורוצה לעזור, גם אם זה כרוך בסיכון חיי."

עכשיו רומינה הסתובבה והביטה הישר בעיניו הכחולות, הצלולות. "בעצם, יש עוד משהו. הדבר השלישי שרציתי לומר לך הוא שאתה פוץ נפוח, אידיוט, בוגד, נוראי, עצלן, יהיר, כפוי טובה, ושאתה כבר לא אח שלי, מבחינתי." רומינה נתנה לו סתירה, הכי חזק שיכלה, ואז הוציאה את אחד החצים (חץ קהה-חוד, היא לא הייתה מסוגלת להרוג אותו) מאשפת החצים שלה, ואילצה את אחיה לברוח מהביתן ולהצטרף לאוקטביאנוס בלעדיה.

סוף פלאשבק

פרסי ריחם על רומינה רוסקו והעריץ אותה באחד. היא ואחיה, פרנצ'סקו, הם חצי איטלקיים בני אפולו שהגיעו השנה - מלווים בגרובר ובסאטיר נוסף -  למחנה. פרנצ'סקו בגד בה לפני שבוע ועבר למחנה יופיטר תחת הגנתו של אוקטביאנוס, הילד הבוגד. ועכשיו היא באה אליו לבין פוסידון והתעקשה להילחם.

"אני קשתית טובה!" היא התעקשה. "אפילו וויל אמר את זה!"

"מצטער, את צעירה מדי. אנחנו לא נותנים לצעירים לצאת לקרב."

רומינה התעצבנה ורקעה ברגליה בכעס, ופרסי חשב על בלה. היא נראתה כל כך דומה לאחותו (שלא ידע על קיומה עד לא מזמן, אבל לא נורא)...

במראה רומינה בכלל לא הזכירה את בלה, אבל באופי היה ביניהן דמיון (האמת, במראה החיצוני היא נראתה יותר כמו אחותה של ביאנקה די אנג'לו, ז"ל) – היא הייתה גבוה, היה לה שער שחור, ארוך וחלק כמשי, עיניים שלפעמים היו בצבע צהוב ולפעמים בצבע חום אגוז, עור בהיר, שפתיים דקות ואדמדמות שנראות תמיד עליזות, גם כשרומינה הייתה לחוצה. הנערה בת השתיים-עשרה הייתה לבושה בשריון זהוב הדוק, ובידה האחת החזיקה קסדה קטנה ובשנייה קשת. על גבה הייתה תלויה אשפת חצים מלאה. פרסי ידע שהנערה תצא לקרב עם אישורו או בלעדיו, אז העדיף שהיא תהיה מאחורה ותתפקד רק בתור קשתית חירום.

הוא נאנח. "את יודעת מי זו קלאריס לה-רו?" הילדה הנהנה בנחרצות. "לכי אליה ותאמרי לה שמוח-אצה מסכים לצרף אותך לקבוצה של אוגוסט באנר. אם היא שואלת מהו שמו המלא, תאמרי לה ששמו המלא הוא אוגוסטוס לריאנו באנרקוטלדגן. את זוכרת את זה?"

רומינה הנהנה והלכה למצוא את קלאריס. היא כנראה ממש רציני היום, חשב לעצמו פרסי, אם היא לא שאלה אותי על הכינוי המגוחך 'מוח-אצה'.

כדי של סתם ילדים צעירים ללא ניסיון יבואו להילחם ויאמרו 'פרסי הרשה לי להילחם' או 'פייפר נתנה לי את רשותה', הם קיבלו מקלאריס שמות קוד. הרוב היה לפי איך שהחברים\חברות שלהם קוראים\קוראות להם. פרסי כמובן נקרא 'מוח-אצה', פייפר 'מלכת היופי', ג'ייסון 'דינמו' (בחירה של פייפר), אנבת' 'חכמולוגית', ליאו 'שובר שולחנות' (כל הזכויות שמורות לקליפסו המדהימה שליאו שבר לה את השולחן {זה היה השולחן, נכון?}), והייזל (למרות שקלאריס לא רצתה לצרף אותה לחברות המנהלים) 'פאסט' (הערת הכותבת: הכוונה היא ל-fast – 'מהיר' באנגלית. הכינוי ניתן לה בגלל אריון וכל זה).

פרסי נאנח בשנית. הוא התחרט כל רגע ורגע על שנתן לילדה הצעירה להילחם.

***

בלה קפצה מהצוק. לא היה לה כוח לחכות לג'ייק, והאמת שלשמוע את הקול של אדוארד שוב – גם אם רק בהזיות שלה – היה מספק. אז היא קפצה. ג'ייקוב אמר שיהיה כיף. הוא צדק. היא צרחה כשנפלה למטה אל המים במהירות מסחררת, אבל הפעם זו לא הייה צרחה של כאב או פחד, כמו הצרחות שבלה הייתה רגילה אליהם, אלא צרחה של הנאה. היה לה ממש כיף. ואז היא נפלה לתוך המים הקרים, והכל נהיה הרבה פחות כיף. הזרמים סחפו אותה, והיא לא הצליחה לקום וללכת לחוף. היא התכוונה לצרוח, אבל המים נכנסו אל גרונה ומנעו מהאוויר להיכנס פנימה. באותו רגע, היא חשבה על אחיה, פרסי. אני הרי בתו של פוסידון, לא? זה מה שהוא אמר. צ'רלי מאמין בזה, אז אני חושבת שגם אני מאמינה. צ'רלי לא פרנואיד. כנראה גם פרסי לא. אולי רק הנערה עם השער הקצוץ והעיניים המחשמלות... אני חושבת שקראו לה טליה או משהו כזה. אולי תאליה? לא יודעת. בכל מקרה, בת זאוס ההיא. או יופיטר. או איזשהו עוד אל דפוק שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו. בלה אולי האמינה שהאלים קיימים וכל זה (הם הראו לה הוכחות, וגם אחרי הסיפור עם החבר-הערפד-לשעבר שלה, כנראה שהיא תאמין לכל דבר מופרך שיספרו לה), אבל היא לא האמינה שהיא בת פוסידון. היא שנאה קור ורטיבות, וזה בערך כל הדברים שפוסידון אחראי עליהם. טוב, הוא גם אל הסוסים, אבל מה הכוח שלה בהיותה חצויה – אילוף סוסים? זה לא נשמע מרשים במיוחד.

ואז המים סחפו את בלה מתחת למים והיא איבדה את הכרתה.

~~~

תרגום לאיטלקית (לפי סדר ההופעה):

*"רומינה,"

**"רומינה, מסוכן כאן."

***"מחנה החצויים עומד להפסיד! האפשרות היחידה היא להצטרף לרומאים! בבקשה בואי איתי, רומינה, את חשובה לי!"

סורי אם האיטלקית לא משהו, זה דרך הטרנסלייט...

הממ...

לדעתי זה לא אחד הפרקים היותר מוצלחים שלי. האמת, תכננתי לכתוב את כל הפרק על בלה, אבל בסוף יצא שאיכשהו המצאתי את הרומינה ופרנצ'סקו האלה (שאני מקווה שישתלבו בהמשך. כאילו, רציתי לראות אילו שמות איטלקיים יש ואז פשוט לקחתי אותם לדמויות ואין לי מושג למה) והתמקדתי בהם כל הפרק. אשתדל להעלות פרק פיצוי ביומיים-שלושה הקרובים!

אה, ויש לי שאלה: כדאי לי לכתוב בסוף כל פרק מאין תקציר לפרק הבא?

אז... אם אתם יכולים, תכתבו לי את התשובה בתגובות, ואל תשכחו גם לכתוב ביקורת על הפרק! (גם תגובה בונה זה בסדר, רק אל תהיו קשים מדי).

ועוד משהו – אם למישהו יש רעיון מה אפשר לעשות עם רומינה ופרנצ'סקו המוזרים, שתקעתי בפרק הזה, אז שישלח לי ה"פ בבקשה.

תודה!

ארבע תגובות ואני ממשיכה!

הפרק הקודם