שלדים בארון המשפחה

"את בטוחה?" שאלה הרמיוני בדאגה. "זה לא יפגע בו?"

"בפעם השמינית לא העלמה ג'רינג'ר!" נבחה פרופסר מקנוגל.

היא הניעה את שרביטה בתנועה מעגלית מעל הגמדון.

הדבר היחיד שהשתנה בו היה העינים, שהפכו לכחולות צלולות, והשיער הלבן, שהפך חום בהיר.

"אז גמדון בית ששותה שיקוי פולימיצי של גמדון אחר מצליח אותו הדבר כמו אדם לאדם... מעניין מאד..." מילמלה פרופסור מקנוגל.

"אולי פשוט מין פועל רק על אותו המין בעצמו?" הציעה הרמיוני.

"יכול להיות העלמה ג'רינג'ר," אמרה פרופסור מקנוגל באותו קול מהורהר, "אבל אנחנו לא צריכים להתעסק בזה עכשיו. עכשיו להפרת הכישוף," היא הצביעה על הארי, והוא הרים את שרביטו ואמר: "שחרר"

הגוף של הגמדון התחיל לנוע, ולבסוף הוא התיישב. 

"מי אתה?" שאלה פרופסור מקנוגל.

"אני סטנלי." אמר הגמדון, ומיד מיהר לשים את ידו על פיו. הוא לא ידע שהושקה בשיקוי ורסטום בזמן ששותק.

לפתע סטנלי עצם את עיניו.

וכשהו פתח אותן בחזרה הרמיוני צרחה.

למה? בגלל שמעיניו נשקף כעת מבט מטורף ומשוגע לגמרי.

"מה אתה?" היא שאלה.

"נעים להכיר, אני מרקר כתום," הוא הושיט לה את ידו.

"מה קרה לו?!" שאל רון.

"כנראה הוסיפו לשיקוי הפולימיצי בתחתית שיקוי שגעון!"

"ומה זה אומר?" שאל רון בבילבול.

"זה אומר, שברגע שפגה השפעתו של שיקוי הפולימיצי, שיקוי השיגעון מתחיל לפעול!"

"וכמה זמן השיקוי פועל?"

"אני לא יודעת, אני לא רקחתי אותו!

"יופי!" אמר הארי בכעס. "עכשיו לעולם לא נדע מי שלח אותו!"

"זה כנראה אוכלי המוות," אמר רון בהגיון.

""חוץ מזה," אמרה הרמיוני, "מתי שהשיקוי יפוג נוכל לדעת!"

"מה שתגידי." אמר הארי בביטול ויצא מהחדר.

"זה באמת קצת מוזר הארי, אבל נראה לי שרון צודק. אוכלי המוות עדין לא התגברו על מותו של זה-שאין-לנקוב-בשמו."

"לא יודע האגריד, משהו בזה מרגיש לי יותר חמור מזה," אמר הארי ועשה את עצמו נוגס בעוגיה של האגריד, אלא שבדיעבד הוא שבר אותה (זה לקח זמן) וזרק חלק לריצפה.

"מה דעתך הארי? מתכון חדש!"

"טעים מאד האגריד," הימהם הארי.

"תקשיב, אני גם רוצה לספר לך על משהו אחר שמטריד אותי..." והוא סיפר להאגריד על החלום, והחיזיון. "... הייתי בטוח שהצלקת תפסיק לעקצץ ואני אפסיק לחלום חלומות מוזרים אחרי שוולדמורט הובס-"

"טבעי שתרגיש ככה אחרי כל הלחץ הזה," קטע אותו האגריד "חוץ מ-"

"האגריד!" כעת היה תור הארי לקטוע אותו.

"מה קורה ביער?!" 

"שם דבר לא קורה ביער האר-" האגריד נעצר ששמע את קול הפיצוץ.

"בוא מאחורי הארי!" אמר האגריד, ותפס בחץ וקשת שלו.

הם רצו במהירות בין עצי היער בעקבות קולות הפיצוצים, בשלב מסוים הם דעכו אבל. הארי והאגריד המשיכו לרוץ לאותו כיוון.

 לפתע האגריד נעצר.

הארי התנגש בהאגריד מאחור.

"האגריד למה עצ-" הוא נעצר שראה על מה הסתכל האגריד.

גופה עם שיער לבן היתה מוטלת על האדמה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אתם לא צריכים לדאוג כי זה לא סיפור מפחיד, אז מי שחושב להפסיק לקרוא בגלל הקטע האחרון, אם הוא אהב את שאר הסיפור אני לא ממליצה. 

אני משתדלת שהסיפור יהיה מותח, אבל אם זה מפחיד מישהו שישלח לי באישי או בתגובות. 

הפרק הקודם		הפרק הבא