אלפים וקוסמים

עדיין אפשר לקבל חרמשים!! תכתבו תגובות בבקשה זה מאוד עוזר! וגם... הפרק מוקדש ללאנוש ול-dm"f

נ"מ הארי

הארוחה הסתיימה ופרופסור מקגונגל אמרה לי שדמבלדור קורא לי. נכנסתי למשרד שלו והוא התחיל לשוחח איתי. "הארי הנה אתה! שב בבקשה" אמר. התיישבתי ואמרתי "למה קראת לי? איפה אני אמור לישון?" הוא השיב "קראתי לך בגלל הנבואה שהמצנפת אמרה. דיברתי עם הפרופסורים החדשים והם פיענחו חלקים מהנבואה, הם יודעים שהם (החדשים) חלק מהנבואה ואתה, רון והרמיוני מהקוסמים. בקשר לשינה מקגונגל ואני דיברנו ואתה תישן בגריפינדור אבל בחדר חדש. אתה תישן עם פיץ וקיף ובבוקר תראה להם ולסופי את הוגוורטס. שאלות?". "כן, בנבואה אמרו שיש 4 קוסמים אבל אני רון והרמיוני רק 3. מי הקוסם הרביעי? גם מתי נדון כל האנשים מהנבואה על הנבואה?" שאלתי. "טוב... הקוסם הרביעי הוא... דראקו מאלפוי ואתם תדונו מחר אחרי שתראה לחדשים את הוגוורטס בחדר הנחיצות ב-10:00" אמר. "מהההההההההההההה?!" צעקתי בזעם ובהלם "דראקו מאלפוי הוא הקוסם הרביעי?????????!! זה לא יכול להיות!" אמרתי, אין מצב שאני יוצא למסע עם הדביל הזה! "זה סופי! עכשיו לך לישון הארי. לילה טוב" אמר והכיסא שישבתי עליו ירד עד שיצאתי מהמשרד שלו.

הלכתי אל המעונות והלכתי לישון.

קמתי וראיתי את קיף ואת פיץ מנהלים שיחה בשקט וכשהם ראו שאני ער הפסיקו. "בוקר טוב! רוצה מיץ?" שאל קיף ונראה שמח ועליז וגם פיץ חייך ונראה יותר שמח מבדרך כלל. לקחתי את המיץ, התלבשתי וירדתי לארוחת הבוקר. נראה שכולם הסתכלו עליי ונעצו מבטים יותר מבדרך כלל, התיישבתי ליד החברים שלי ולא הבנתי מה קרה עד שרון התחיל לדבר "הארי! מה קרה לך? אתה כולך שעיר וסגול!" אמר בזמן שראיתי את סופי וקיף מחליפים כיפים. "בום! צוות קיפוסטר 4 EVER!" אמר קיף. איזה מעצבן! חשבתי. "אל תדאג! בסוף הארוחה זה יירד" אמר פיץ.

הארוחה נגמרה והראתי להם את הוגוורטס, בסוף הסיור שאלתי אותם אם הם רוצים לעשות דו-קרב לחשים קטן במועדון הדו-קרב. "בטח!" ענתה סופי וראיתי שהיום היא יותר מחייכת ושמחה. הלכנו אל המועדון ושם התחלנו לדבר, "מי מכם רוצה להתמודד מולי?" שאלתי, "אני!" ענתה סופי, היא עלתה לבמה אבל לפני זה היא הורידה את השכמייה שלה (למה היה לה שכמייה?). התחלנו את הדו-קרב.

"אקספליארמוס!" צעקתי אבל סופי התגלגלה משם לפני שהלחש הגיע. היה נראה שהיא מתרכזת במשהו, לא ידעתי מה אבל זה שהיא התחמקה רק גרם לי לרצות לנצח יותר. 

"אווווווו!" צעקתי והרגשתי כאב בכל מקום בגוף. "זה קרושיו?!" צעקתי מבעד לכאב, הוא חדר כל הגנה והרגיש כאילו הוא ממוסס לי את השרירים, נשכבתי על הקרקע מרוב כאב! הוא הכאיב הכי הרבה בראש והכה חזק כל כך! הכאב סוף-סוף הפסיק ואז סופי צעקה "אינקרצרוס!" חבלים קשרו אותי ולמזלי היה לי את שרביטי. הכרתי את הדרך לצאת מהחבלים, לפני שהיה לי זמן לבצע אותה היא הטילה לחש נוסף.

"אציו שרביט!" אמרה והשרביט היה אצלה.

היא ניצחה וכל הוגוורטס ראה אותי מושפל על ידה.

פרופסור פליטיק היה שם ולאחר הדו-קרב פנה אל סופי "וואו! לא ראיתי בכל שנות חיי יכולת מדהימה כזאת!" "תודה" אמרה ויצאה מהחדר.

עקבתי אחריהם ואמרתי "צריך ללכת לחדר הנחיצות עכשיו" "אוקיי" אמרו והלכו לחדר.

כשנכנסנו ראיתי כבר את דמבלדור יושב על כיסא, רון ליד פינת הפופים מדבר עם שני הפרופסורים החדשים ואת דראקו והרמיוני מדברים ושניהם חייכו. "יופי כולם כאן! עכשיו כולם בתורות שימו את המצנפת על ראשכם! הארי שים ראשון" אמר.

שמתי את המצנפת על ראשי והרשתי כאב חזק בראש, לא כמו קודם בדו-קרב אבל עדיין כאב מאוד. "אוווו! תו-תו-תורידו א-את זה ממני!" צעקתי והתעלפתי. כשקמתי עדיין כאב לי הראש.

"קח" אמרה ביאנה עם מבטא עדין יותר מבדרך כלל, היא הושיטה לי מגש שהיה עליו 2 חתיכות עוגה וכוס עם מיץ כלשהו. "תודה" אמרתי בשקט ולקחתי את המגש, העוגה הייתה טעימה כל-כך! טעימה יותר מברצפת, אחרי ששתיתי את המיץ הראש כבר לר כאב לי יותר. "תודה" אמרתי עוד פעם. "תגיד לאדליין, היא הכינה את זה" השיב פרופסור ראוון במבטא יותר חזק וחד משל ביאנה. "תו-תודה פרופסור ראוון" אמרתי. "אין בעיה ותקרא לי אדליין" אמרה וקולה נשמע אכפתי ורך. התחלתי להתמקם לי יותר ופתאום יצאו מהמצנפת 2 ברבורים שחורים כמו קודם רק שעכשיו התעופפו באוויר 4 שרביטים.

השרביטים של:

סופי

קיף

הארי

דראקו

מהמצנפת יצא הפעם עשן ירוק כתום והיא עוד פעם דיברה:

בחג הסתווי יהיו ממתקים ולא נשפים

חברויות ייקרו ודרכים ייצתלבו

ההרפתקה תתחיל אחרי חג המתים

ובחורף ובשלג 3 ימותו

שטויות יתקיימו ולעבר יחזרו

בעיות ייפתרו, דברים ייתגלו

חברויות יישברו אבל יחזרו

שרביטים ייעלמו ויכולות יישארו

המצנפת כמו קודם השתתקה והברבורים נעלמו, אבל השרביטים נשארו באוויר ופתאום נהיה אור סגול לילך והשרביט של ביאנה הצטרף לשאר השרביטים. 3 שרביטים הפכו להיות שרביט אחד שמעליו היו רונות. גריידי לקח את השרביט והביא אותו לסופי, "סופי, בשרביט הזה יש כוחות של 3 שרביטים. תשתמשי בו בחוכמה." אמר פרופסור ראוון לסופי. "ביאנה, השרביט שלך חזק יותר כי הוא ספג כוחות של שרביטים אחרים, את יכולה עכשיו לעשות לחשים חזקים יותר" אמרה אדליין.

"השרביט האחרון הוא שלי נכון?" שאלתי את דמבלדור. "לא, השרביט האחרון הוא לא שלך. קיף השרביט האחרון הוא שלך. יחד עם סופי תעשו לחשים גדולים. אני יכול להרגיש את זה!" אמר דמבלדור לקיף. "רגע, זה אומר שאין לי שרביט?" שאלתי את דמבלדור. "כן" אמר. "לאאא! תביאי לי את השרביט הזה!" אמרתי לסופי בכעס, אש נראתה בעיניי וזינקתי עליה. "תעצור!" פקד פרופסור ראוון. עצרתי, "דמבלדור מה אפשר לעשות איתו? הוא מסכן אותם!" אמר פרופסור ראוון. "נצטרך ללמד אותו. הארי כשגריידי יוציא אותך מההפנוט אתה תזנק על סופי לקחת את השרביט שלה?" שאל דמבלדור. "תגיד את האמת!" אמר גריידי. "כ-כן" עניתי. "סופי *אנחה* תעשי את זה" אמרו גריידי ודמבלדור יחד. "בסדר, סליחה הארי *אנחה*" אמרה ובאמת נשמע שהיא מצטערת. "אוווווווווווו!" צעקתי מכאב, הכאב חזר, הוא היה חזק כמו במועדון. הוא חילחל לתוכי ונגע בנקודות החלשות שלי. התעלפתי עוד פעם אבל לפני זה צעקתי "אווווווו!" התעלפתי. "תפסיקי!" שמעתי קול. התעוררתי. הפעם לא היה לי כאב ראש. ראיתי את סיריוס מכוון שרביט על סופי ושכולם קשורים בחבלים חוץ ממני. היו לידו את השרביטים של כולם. סופי נראתה רגועה. "אף אחד לא מענה את הארי!" אמר. "תתכונני לעינויים קשים!" אמר.

"קרושיו!!!" צעק.

3 תגובות וממשיכה!

הפרק הקודם		הפרק הבא