אלפים וקוסמים

לפני שאני מתחילה כל מי שמשכנע 2 אנשים להירשם לפאנפיק ולכתוב תגובה (כל אחד מהם כולל הוא) יקבל ממני 25 חרמשים. תהנו!

נ"מ הארי

צפצוף נשמע וכולנו בתורות לבשנו את הגלימות שלנו. למזלי נשארו עוד כמה דקות עד שנגיע אז שאלתי את הילדה המוזרה (סופי) כמה שאלות. "סליחה, איך ידעת איך קוראים לי לפני שאמרת לי?" שאלתי אותה. "קסם" היא ענתה. "איזה לחש? את יכולה ללמד אותי?" שאלתי. פתאום הנערה היפה עם העיניים הכחולות הנוצצות ששמה ביאנה אמרה "זה לא עניינך. עכשיו אנחנו מגיעים להוגוורטס אז כדאי שנתכונן לרדת" אמרה ביאנה בנחישות עם מבטא עדין ומיוחד. ירדנו לכרכרות ולמזלי היינו צריכים להתפצל, אני הייתי עם ביאנה, הילדה המוזרה (סופי) וילד עם שיער חום ועיניים שנראות בדיוק כמו של ביאנה (פיץ). "את מוכנה להגיד לי איך עשית את הטריק הזה? זה לא הרגיש כמו לגילימנס וזה גם לא נראה כאילו נופפת בשרביט או אמרת משהו. איך עשית את זה?" שאלתי בנחישות. פתאום דראקו הצטרף לכרכרה שלנו. "נו נו נו, מי נמצא כאן אם לא הארי המעצבן ואוו מי אתן?" שאל דראקו בחוצפה. "אני סופי, זו ביאנה וזה פיץ. מי אתה?" השיבה סופי במבטא כמו של ביאנה. "אני דראקו ואני מציע לכן לא להיות עם הארי *יריקה*. אני מסלית'רין מאיזה בית אתן?" שאל. "אנחנו חדשות כאן. ונראה לי שלא נסתובב עם הארי, הוא מעצבן" אמרו סופי וביאנה יחד. "טוב, אני מקווה שתהיו איתי באותו בית. למרות שרייבנקלו מתאים לכן, אתן לא מסתובבות עם טיפשים כמו הארי והחבורה הקטנה השלו *יריקה* איפה החבורה שלך באמת? מה הם החליטו לעזוב אותך כי הם הבינו שאתה מטומטם?" שאל דראקו. "לא! הם לא נטשו אותי!" אמרתי בכעס בזמן שהצלקת שלי התחממה. "ממש! אתה יודע אולי אתה צריך שיזרום קצת דם לראש שלך! לויקורפּוס!" אמר והוחזקתי עכשיו באוויר מהקרסול. פתאום שמעתי את הרמיוני צועקת: "פיניטה אינקנטאטם!" וחזרתי לשבת כרגיל עם קצת אבק עליי. הורדתי מעצמי את האבק, הוצאתי את השרביט שלי וצעקתי: "אינקרצרוס!" חבלים הופיעו וקשרו את דראקו למשענת הכרכרה בדיוק כשכמעט הגענו להוגוורטס. שמעתי מבוגר עם שיער בלונדיני צועק: "דיפינדו" והחבלים של דראקו נכתחו ונעלמו. הגענו להוגוורטס ושמעתי את החדשים קוראים קריאות התפעלות. הלכנו אל האולם הגדול ושיתפתי עם הרמיוני ורון חוויות מהנסיעה ועל כמה שהם מעצבנים החדשים.

נ"מ דמבלדור

החדשים סוף סוף הגיעו! התרגשתי לראות באיזה בית המצנפת תשים אותם בוא. אך לפני כן אני צריך לשאת את נאומי. "עוד שנה בפתח! השנה ייצטרפו אלינו לא רק קוסמי שנה ראשונה אלא גם קוסמים חדשים שייצטרפו לקוסמי השנה השלישית וגם יש לנו שני מורים חדשים אותם תפגשו אחר כך. עכשיו הגיע הזמן למיון!" אמרתי והמיון התחיל. אחרי תלמידי השנה הגיע הזמן למיון הקוסמים החדשים. קודם כל עלה נער עם שיער חום קצוץ, עיניים בצבע תכלת/טורקיז נוצצות שאמרו לי מראש ששמו פיץ והוא טלפת מוכשר.

(הערת המחברת: בזמן המיון (של האלפים) זה יהיה מנקודת המבט של מי שממוין ובין לבין (כשמישהו עולה לבמה) זה יהיה נקודת מבט כללית ובסוף המיון זה יחזור לדמבלדור)

"הממ, אני רואה כאן שאיפה לשלמות, תושייה אך גם אומץ וחוכמה. הממ מה אתה מעדיף גריפינדור או סלית'רין?" שאלה מצנפת המיון בקול.

"מה יש בכל אחד מהבתים?" שאלתי.

"גריפינדור זה בית האמיצים ואני בטוחה שתכיר שם חברים. סלית'רין זה הבית לאלו ששואפים לשלמות ובעלי תושייה ותשוקה, אני בטוחה ששם תעלה לגדולה. מה אתה מעדיף?"

"נראה לי שגריפינדור..." אמרתי בחשש.

"גריפינדור!" צעקה מצנפת המיון והלכתי להתיישב בשולחן האדום. 

אחרי המיון של פיץ עלתה לבמה נערה יפה עם שיער שופע, עיניים כחולות/טורקיז נוצצות, בגדים מהודרים ששמה הוא ביאנה.

"שלום לך ביאנה! אני רואה כאן המון אומץ אך גם טוב לב וחוכמה. אך התכונות הבולטות ביותר הן אומץ וחוכמה לכן תלכי לגריפינדור!" אמרה המצנפת המיון בקול את המילה גריפינדור. מרוב התרגשות בדרך לשולחן התפוגגתי בטעות לכמה שניות.

הילדה היפה ירדה מהבימה והתקדמה לשולחן גריפינדור כאשר בדרך נעלמה לכמה שניות ואז חזרה. לבימה עלה עכשיו נער בלונדיני עם עיניים כחולות וחיוך שובב כמו של ג'ורג'. שמו היה קיף.

"נו, נו, נו לאיזה בית את תשבצי אותי במקום הזה?" שאל קיף בזלזול.

"התנהג יפה! עכשיו... הממ... אביך עם שאיפה לכוח אך אתה מזכיר לי שני נערים שפעם מיינתי. שובב כמוהם לכן תלך לגריפינדור!!!" אמרה מצנפת המיון וכולם הריאו. ירדתי לשולחן עם האריה בסלטה כפולה (כזה אני, שוויצר!) וכולם הריאו אפילו יותר! זהו זה, עכשיו תור פוסטר...

לבסוף עלתה על הבימה נערה עם עיניים חומות עם ניצוץ זהוב, שיער בלונדיני וכפפות - בקיצור סופי.

"המממ... את לא אמורה לדבר?" חשבתי וניסיתי לפרוץ לראש של הזקן עם הזקן. הצלחתי! הוא חשב גריפינדור ואז עלתה לי בראש תוכנית. חיקיתי את הקול של המצנפת וקראתי "גריפינדור!" כולם הריעו ואז מקגונגל (זכרתי מהקניות) לקחה כס, הושיבה אותי עליו ובאמצעות לחש הכס עופף והעביר אותי לשולחן.

המיון הסתיים והמשכתי בנאומי: "עכשיו קבלו במחיאות כפיים סוערות, שני בוגרי הוגוורטס מצטיינים שילמדו אותכם שני שיעורים חדשים! קבלו את גריידי ראוון (ה.מ אני לא בטוחה שאני כותבת את זה נכון. אם לא תכתבו בתגובות איך כותבים את זה נכון) שילמד אתכם איך להפנט ולשכנע וגם יהיה אחד משני המדריכים של גריפינדור. קבלו גם את אדליין ראוון שתלמד אתכם איך לשגר חפצים בלי להשתמש בשרביטים ולחשים ותהיה גם אחת משני המדריכים של גריפינדור! קבלו אותם במחיאות כפיים סוערות!!!

נ"מ הארי

משהו מוזר בהם, אני בטוח בזה! מיד אחרי הנאום של דמבלדור כשכולם התחילו לאכול המצנפת קראה: "הארי פוטר!" כולם היו בהלם כולל אני, זה אף פעם לא קרה! הלכתי אל הבימה ושמתי את המצנפת על ראשי. "אתה עכשיו יוצא מגריפינדור! אתה לא תהיה בשום בית עד שתרוויח את הזכות הזו! אם תעז להיכנס לחדר המועדון של אחד מהבתים בלי אישור של דמבלדור ואישור של ראש הבית אתה תגורש מהוגוורטס לתמיד!" אמרה המצנפת. רצתי חזרה לשולחן גריפינדור וכשכמעט הגעתי אליו הרגשתי שדה כוח שמחשמל אותי ומכריח אותי לחזור אחורה. הייתי בהלם, אני לא בגריפינדור, איפה אני אמור לישון? באילו שיעורים אני אמור להיות? כמעט התחלתי לרוץ ולבכות עד שדמבלדור הכריז "הארי, אתה עכשיו תהיה בשולחן המורים ותישן בחדר האורחים. באשר לשיקויים נדון בזה אחרי הארוחה.

פרופסור אדליין ראוון שיגרה כיסא ושולחן נוספים שמעליהם דגל עם פומה בצבע סגול. אולי זה לא יהיה כזה נורא... חשבתי. ואז המצנפת קראה...

נ"מ דראקו

סוף-סוף! הפוטר הזה בקרוב יסולק מהוגוורטס! שמעתי קול וראיתי שזו המצנפת הפעם היא קראה בשמי "דראקו מאלפוי!" אוי לא! אני גם בשום בית כמו פוטר??! הלכתי אל הבימה ושמתי את המצנפת עליי, היא המשיכה לדבר: "דראקו מאלפוי! אתה עכשיו עובר לגריפינדור למלא את מקומו של הארי פוטר! תוכל לחזור לסלית'רין ברגע שהאיום יוסר!" הורדתי את המצנפת מראשי ושמתי לב שאני במדים של גריפינדורי (יאק!) והתקדמתי לשולחן גריפינדור (אוףףף).

פתאום יצא מהמצנפת שני ברבורים שחורים ונראה שסופי מזהה אותם. עשן ירוק יצא מפיותיהם של המצנפת ושני הברבורים והם אמרו:

6 עם אוזניים ארוכות יצאו למסע יחד עם 4 קוסמים עם מטרה

האויבים מתגלים, חלומות נהרסים ולשניים יש בעיה

קסם הוא הפיתרון וגם החיסרון, אלפים הם אגדה

מורשות ייתגלו גורל נורא כשנעלמים ארבעה.

הברבורים נעלמים והמצנפת חוזרת להיות שקטה.

נ"מ סופי

"טוב זה ברור! אנחנו הם בעלי האוזניים הארוכות!" אמרתי לכולם כשהתכנסנו בחדר המועדון של גריפינדור אחרי הארוחה באולם הגדול. 

"אני מסכים. אבל מי אלו הקוסמים? ומי האויבים?" שאל גריידי.

"אולי החמוד והמעצבן שהיו איתנו בנסיעה?" שאלה ביאנה.

"איתי היו שני קוסמים. אחת מהם היא זו ששיחררה את הארי" אמר קיף.

"אוקיי. אז מצאנו את האלפים ואת הקוסמים, אבל מי הם האויבים? אולי הנסתרים נמצאים שם?" שאל גריידי.

"יכול להיות..." אמרה אדליין בזמן שגריידי התחיל לרתוח, אבל היא מיהרה להרגיע אותו.

נ"מ כללי

בזמן שהם עשו שיחה הם לא ידעו שיש 3 קוסמים שמאזינים להם...

סליחה שלקח לי הרבה זמן עד שכתבתי את הפרק הזה. היה לי מחסום כתיבה (אוף!) אל תשכחו גם שמי שמשכנע שני משתמשים שיירשמו לפאנפיק שלי ושהם + מי ששיכנע ייכתבו תגובה אני אתן לו 25 חרמשים!

ת"ב?

הפרק הקודם		הפרק הבא