רמוס לופין יכול לשנות *גמור*

פרק 4- יוצאים לחופשה

נ''מ רמוס:

הלימודים המשיכו ואנחנו מצטיינים (פיטר פחות), ומתעללים (אני פחות). מחר נוסעים הביתה לחג המולד, סיריוס הולך לג'יימס וקבענו שניפגש כולם בהמשך. אבל היום יש לג'יימס וסיריוס עונש, אפשר לומר שהם די אמללו את חייו של לוציוס מאלפוי, מקגונגל תפסה אותם וכל אחד נתקע לנקות חדר אחר. אבל הצמד חמד שלא יכול לא לראות אחד את השני יותר מרבע שעה מצאו דרך יצירתית לתקשר, הם לקחו זוג מראות זהות שנכנסות בכיס הגלימה בלי שאף אחד רואה, כישפו אותם, ובכל פעם שאף אחד לא מסתכל שולפים את המראה קוראים לשני והנה רואים אותו במראה.

הם בילו כך שנים בעונשים, אף אחד לא גילה אותם אף פעם, בכל שנותם מלאות העונשים בהוגוורטס.

בקיצור מאוחר בלילה הם הגיעו וראו שאני לא נמצא, ופיטר ישן. "איפה רמוס? לא מתאים לו לצאת מהמיטה בלילה'' אמר סיריוס, ''כבר כמה פעמים שהגענו בלילה והוא לא היה'' אמר ג'יימס. הם התחילו לחשוב איפה אני יכול להיות, אם לא ידעו שאני נמצא בצריף בהוגסמיד הופך לזאב. הם הגיעו למסקנה שכל פעם שאני לא נמצא, זה ב''ימי המחלה'' שלי.

אבל הם כבר היו עייפים והחליטו לדון בזה בהמשך. (אני יודע, כי הם סיפרו לי הכל כשגילו מי אני באמת)

למחרת (אני כבר חזרתי אבל הייתי חלש) קמתי זרקתי על זנב-תולע כרית כדי שיתעורר כי הוא במיטה לידי, הוא חשב שזה סיריוס (כי בדרך כלל זה סיריוס), לקח את הכרית שזרקתי עליו וזרק על סיריוס 'בחזרה', סיריוס חשב שזה ג'יימס למרות שבדרך כלל ג'יימס קם אחרון, אבל אולי הפעם הוא קם ורצה להחזיר לסיריוס שתמיד זורק עליו כריות, אז סיריוס זרק את הכרית על ג'יימס, ג'יימס התעצבן וזרק על סיריוס וכך התפתחה בניהם 'מלחמת כריות' עד שכרית אחת פגעה בי בטעות אז לא הייתה לי ברירה אלא להחזיר להם באיזשהו שלב גם לפיטר לא הייתה ברירה, ובמשך 40 דקות זרקנו כריות, תוך כדי היו קצת (קצת זה אומר הרבה מאוד) מכות ומים. לבסוף התיישבנו על המיטה, מותשים אך מרוצים. החדר נראה כמו מה שבדרך כלל אנשים מכנים 'ג'ונגל' או 'גן חיות' או 'מהפיכת סדום' אבל נראלי המצב שלנו היה יותר גרוע מכולם ביחד. ירדנו לאכול ארוחת בוקר ונסענו ברכבת. שיחקנו 'טאקי מתפוצץ', 'שח קוסמים' כי התערבתי עם ג'יימס שהוא לא מנצח אותי וצדקתי. אבל אז סיריוס רצה לנקום בשם ג'יימס והתערב איתי, ואז הוא ניצח במזל. הגענו לרציף כל אחד הלך לביתו (סיריוס הלך לג'יימס אבל תכלס זה נראלי המקום שהוא הרגיש בו הכי בבית והיה לו שם חדר משלו אפילו).

ישבתי בחדרי והשתעממתי, פתאום הבנתי כמה הקונדסאים חשובים לי ומוסיפים לחיי. לקחתי קלף וכתבתי:

ג'יימס וסיריוס תבואו כבר!

קשרתי את המכתב הקצר לרגלו של זיבורו הינשוף שלי ושלחתי אותו לג'יימס.

חברה תגיבווווו תודה לכל מי שנרשםםם

הפרק הקודם		הפרק הבא