לילי וג'יימס לעולמי עולמים

אני יודעת שלקח הרבה זמן, ואני גם אגיד למה: שלחתי את הפרק לתומר, אבל הוא לא נכנס מספיק כדי לראות את זה, והוא עוד לא פרסם! אז כשהוא יפרסם את הפרק זה יופיע גם בפיק המקורי, בנתיים זה כאן.

פרק 17

כאשר לילי נכנסה לחדר המועדון היא הבחינה כי הוא היה גדול. בינה לבין המיטה של קלאודיה הייתה עוד מיטה, זאת בטח הייתה המיטה של אשלי בגלל שכל הדברים שלה היו סביב המיטה. לילי נאנחה ואז ניגשה אל המזוודה שלה והוציאה את שיעורי הבית שלה בשיקויים.

ציין את כל השימושים של דם  החד-קרן ותאר אחד מהם. כלול את היוצר של השימוש, מה נדרש גם עבור התרופה שלו, ההשפעות שלה - נוגדן.

לילי נאנחה. זה הולך להימשך לנצח. כעבור שעה נכנסו אשלי וג'יימס לחדר.  לילי הייתה הוילונות שלה סביב מיטתה.

"אז זה החדר שלך. אני מבין שזאת המיטה שלך." ג'יימס חייך והצביע לעבר מיטתה.

"לא. ג'יימס אתה כל כך חכם." אשלי אמר בלעג. ג'יימס גלגל את עיניו. "זה היה נחמד מאוד מצדך ללכת איתי עד לחדר שלי." אשלי אמרה.

"רק מוודא שהגעת לכאן בשלום." ג'יימס ענה בעודו מביט אל המיטה של לילי. הוילונות שלה נמשכו ונשמעו קולות שירה. זאת הייתה לילי שרה.

תנו לי לישון

 כשאני ישנה אני חולמת על כך שאתה כאן.

אתה שלי

וכל הפחדים שלי נותרים מאחור.

אני צפה

על אוויר.

הזמיר שר שירי ערש עדינים

אז הרשו לי לעצום את העיניים

ולישון

סיכוי לחלום.

אז אני יכולה לראות את פניו ואני רוצה לגעת.

לנשק.

אבל רק חלומות יכולים להביא לי את זה.

אז תתן

לירח

לזהור

ברכות על הילד שאני משתוקקת לראות.

ואולי כאשר הוא חולם, הוא יחלום עלי.

אני מתחבאת מתחת לעננים

ולוחשת אל כוכבי הערב

הם אומרים לי אהבה היא רק חלום רחוק, חלום רחוק

אני חלום רחוק ...

אז תתן לירח לזהור בשקט על הילד אני משתוקקת לראות.

ואולי כאשר הוא חולם, הוא יחלום עלי.

או... תחלום עלי.

אשלי וג'יימס הקשיבו בתדהמה לקול הנפלא שמילא את החדר.

"וואו, לילדה יש קול רציני." אשלי אמרה. ג'יימס לא אמר כלום. הוא היה פשוט בהה במיטה של לילי. אשלי הביטה בו וחייכה. "אז היא המישהי המיוחדת שסיפרת לי על?" אשלי צחקה. ג'יימס הביט בה.

"מה אמרת?" ג'יימס שאל. הוא לא שמע מלה אחת שהיא אמרה.

"היא חברה שלך?"  אשלי שאלה עם חיוך על פניה.

"אממ... לא." ג'יימס אמר. אשלי הביטה בו.

"אתה ללא ספק מאוהב בה." אשלי אמרה.

"אני כן." ג'יימס אמר, כאילו שזה שום דבר.

"אז למה אתם לא ביחד?" אשלי שאלה מבולבלת.

"היינו, אבל אנחנו רק ידידים עכשיו." ג'יימס אמר מביט בקרקע.

"ותן לי לנחש אתה רוצה להיות יותר מידידים?"  אשלי שאלה.

"זה עד כדי כך ברור?" ג'יימס שאל חיוך קטן על פניו. אשלי הנהנה.

"אתה רוצה לדבר על זה?" אשלי שאל.

"לא, בואו לא נדבר על זה. אני רוצה לדעת מה קורה איתך מאז הפעם האחרונה שנפגשנו." ג'יימס אמר בחיוך ידידותי. הם ישבו על המיטה של אשלי ושמו כישוף משתיק קול סביבם.

"ג 'יימס יש משהו חשוב באמת שאני צריכה לספר לך!" אשלי אמרה. ג'יימס הנהן. הם התחילו לדבר.

לילי שכבה על המיטה שלה ושרה יחד עם ווקמן, תוך כדי הכנת שיעורי הבית.

"כשאתה קורא בשמי, זה כמו תפילה קטנה, אני יורדת על ברכי, אני רוצה לקחת אותך לשם, בשעת חצות, אני יכול להרגיש את הכוח שלך, בדיוק כמו תפילה, אתה יודע שאני אקח אותך לשם." לילי שרה. לילי לא חשבה שיש עוד מישהו בחדר אז היא פשוט שרה את לבה. היא נתקעה בשיעורי הבית. היא לא הבינה את התרופת-נגד עבור אחד השימושים של דם של חד קרן. לילי בחרה לכתוב על שיקוי חזק מאוד שיכול להרוג בן אדם. לילי פתחה את הוילונות שלה אבל נעצרה כשהיא ראתה את ג'יימס ואשלי יושבים על המיטה של אשלי מדבר.

"סליחה." לילי אמרה בשקט, לפני שקפצה ממיטתה. אשלי במהירות התירה את הכישוף המשתיק.

"לאן את הולכת?" ג'יימס שאל כשלילי הלכה לעבר הדלת.

"אני צריכה לדבר עם רמוס." לילי אמרה בלי להביט לאחור כשהיא יצאה מהחדר. היא ירדה במדרגות וניגשה אל רמוס.

"היי ראם. אני זקוקה לעזרה. מה הם המרכיבים של נוגדן ההרג? תרופה שיש לה דם של חד קרן בו." לילי שאלה מנופפת בידה.

"הצלקת הממיתה? זאת התרופה?" רמוס שאל אותה. לילי הנהנה.

"אממ בוא נראה, היה דם של חד קרן, מסתור דרקון-" אמר ורמוס סופר את המרכיבים על אצבעות ידיו, אבל לילי קטעה אותו.

"זהו זה! ורמוס אתה גאון!" לילי אמרה חיבקה אותו ונישקה אותו על הלחי. רמוס הסמיק והיא רצה במעלה המדרגות. לילי רצה לחדר בחיוך וקפצה על מיטתה. היא התחילה לעבוד על המאמר שוב. ג'יימס ואשלי הביטו בה. לילי לא שמה לב אליהם. חמש דקות מאוחר יותר לילי נתקע שוב. היא הטילה את הנוצה שלה למטה מתסכול והבקבוק של דיו נשפך על פני כל כיסוי המיטה. לילי נאנחה ואז התחיל לנקות אותו.

"את בסדר ליל?" ג'יימס שאל. לילי נאנחה שוב הביט בו.

"השיעורים האלה מוציאים אותי מדעתי." לילי אמרה בתסכול. ג'יימס נפנף את שרביטו והבלגן דיו נוקה. "תודה, ג'יימס, אבל אני יכולתי לעשות את זה בעצמי בדרך הרגילה." לילי אמרה פונה אליו.

"אני רק מנסה לעזור." ג'יימס אמר.

"ובכן, אני לא צריכה את העזרה שלך." לילי השיבה.

"בסדר גמור אני לא אעזור לך שוב." ג'יימס אמר.

"בסדר." לילי אמרה. אשלי עמדה שם נבוכה.

"מה הבעיה שלך לילי?" ג'יימס צעק עליה.

"אין לי שום בעיה!" לילי צעקה בחזרה. אשלי חמקה מן החדר והלכה אל המקום שבו כולם יושבים.

"אממ חבר'ה, ג'יימס ולילי רבים." אשלי אמרה והצביעה לעבר חדר השינה.

"על מה הפעם?" רמוס שאל לא טורח להוריד את מבטו ממשחק השחמט שהוא סיריוס שיחקו.

"אני חושבת שזה בגלל שג'יימס ניקה שלולית דיו שלילי עשתה." אשלי אמרה מבולבלת.

"שני אלה רבים על הדברים הכי מטופשים." קלאודיה אמרה מנידה את ראשה.

"אני חושב שהם מכורים לריבים אחד עם השני." סיריוס אמר בחיוך משועשע.

"אבל הם לא רק התחילו לדבר אחד עם השני?" רמוס שאל, מרים את עיניו מהספר.

"אתה מכיר את ג'יימס, אם הוא לא מציע לה לצאת, הוא מקניט אותה על הויכוח הענק שלהם." קלאודיה אמרה.

"חשבתי שלילי וג'יימס יצאו פעם." אשלי שאלה. מישל וסיריוס הביטו זה בזה ואז ורמוס וקלאודיה. קלאודיה ורמוס התחיל לצחוק.

"הם שניהם יוצאים? זה מצחיק מאוד אשלי." רמוס צחק.

"כן, את כל כך מצחיקה אשלי." קלאודיה צחקה. אשלי הביטה אל מישל וסיריוס שהיו עם עיניהם על הקרקע. היא ידעה שמשהו לא בסדר. בינתיים, למעלה.

"שתוק, ג'יימס." לילי צעקה עליו.

"אה, ואני אעשה כל מה שהנסיכה לילי רוצה שאעשה." ג'יימס אמר בלעג. לילי עמדה שם ונעצה בו מבט כמו שג'יימס נעץ בה. היה שם כל כך הרבה אנרגיה ותשוקה ביניהם עד שכל מי שהיה בחדר היה יכול היה להרגיש את זה. כשהם בהו זה בזה, הם לא הבינו עד כמה קרובים הם היו עד השפתיים שלהם נגעו זה בזה. הם התנשקו בלהט, להט כזה שהם בקושי שמו לב מה הם עושים. אבל כשלילי הרגישה את זרועו של ג'יימס סביב מותניה היא נזכרה שזה לא יכול לקרות. היא לא יכלה ליפול חזרה לדפוסים הישנים. היא לא יכלה לנשק אותו עוד כי אם כן היא לעולם לא הייתה מפסיקה והיא לא יכלה להרשות לעצמה לאבד את עצמה איתו. היא הצמידה את ידיה אל חזהו והדפה אותו מעליה. הם בהו באדמה כשהם ניסו להסדיר מחדש את הנשימה שלהם. כמה רגעים לאחר מכן ג'יימס דיבר.

"צריכה עזרה עם השיעורים שלך?" הוא שאל אותה. לילי משכה בכתפיה.

"בטח." לילי אמרה כאילו כלום לא קרה. הם ישבו על המיטה שלה, וג'יימס עזר לה עם החיבור. כעבור חצי שעה לילי גמרה. היא נשכבה על המיטה ונאנחה. ג'יימס הביט בה והביט לכיוון אחר. לילי הביטה בו וצחקה, ואז התיישבה במיטה שלה.

"אתה כזה גבר מלוכלך." לילי צחקה יורדת ממיטתה.

 "כל גבר ככה כשאת בסביבה." ג 'יימס אמר בחיוך חצוף. לילי צחקה וגילגלה את עיניה.

"אתה כזה מקסים." לילי אמרה בחיוך ציני.

"הקסם שלי לא עבד עליך." ג'יימס אמר ברצינות כשהביט בלילי דרך עיניים כהות. הלב של לילי החסיר פעימה מהצורה שהוא הסתכל עליה .עיניו היו מלאות תשוקה ורצון, ולאחר כמה רגעים היא רצתה שכל מה שהוא הראה יתגשם. אבל היא הכריחה את עצמה לא לחשוב על שפתיים המלאות והחזקות שלו, וידיו המחוספסים אך עדינים שלו. היא התנערה ממנו ובהתה בכיסוי המיטה.

"ג 'יימס אתה צריך להמשיך הלאה. שנינו צריכים." לילי אמרה שהיא ניסתה לשכנע לא רק אותו אלא גם את עצמה. ג 'יימס הביט בה, הוא תהה אם היא באמת מתכוונת למה שהיא אומרת. הוא לא היה בטוח כל כך בנוגע לרגשותיה. רגע אחד הוא ידע שהיא חשקה בו בדיוק כמו שהוא חשק בה. אבל רגע אחרי זה היה כאילו היא מעולם לא הרגישה כלום. היו כמה רגעים של שקט ואז ג'יימס קם.

"אני מת מרעב. רוצה ללכת לאכול משהו?" ג 'יימס שאל אותה. לילי נענעה בראשה לשלילה.

"יש לי שיעורי בית לסיים." לילי אמרה.

"אני אראה אותך מאוחר יותר אז." ג 'יימס אמר ויצא מהחדר. הוא סגר את הדלת מאחוריו. הוא עצר בחלק העליון של המדרגות, פלט אנחה עמוקה, והמשיך ללכת במורד המדרגות.

תודה על הסבלנות של כולם :)

הפרק הקודם