בדרך לסיפריה פש ג'ימס את סקורפיו בנו של מאלפוי. ג'ימס חשב שסקורפיו ילגלג עליו אבל הוא רק אמר צהריים טובים! בסיפריה היה לג'ימס קשה להתרכז. הוא שאל את רופרט (שבמקרה היה בסיפריה גם..) אם הוא יכול להעתיק את החיבור למקונוגל ואת השאלות מפרופסור פליטיק. רופרט, שהיה להוט להכיר חברים ולהיות מקובל, נתן לג'ימס בשמחה רבה את שיעורי הבית.
בחדר המועדון שאל רופרט את ג'ימס: "מי הם ההורים שלך?" "השם של אבא שלי הוא הארי ושל אמא שלי הוא ג'יני"ענה ג'ימס "השם של אמא שלי הוא ליסה ושל אבא שלי הוא נויל, נראה לי שאבא שלי מכיר את שלך..." "אני אשאל, עכשיו תעשה את התור שלך, אני הזזתי את הצריח..." "אה.. אוקי הראש שלך בשח-מט כניראה....."
כעבור כמה רגעים נפתחה הדלת של האישה השמנה נכנסה רוקסן. "היא חמודה אתה לא חושב?" אמר רופרט לג'ימס בשקט. "אני בכל זאת מעדיף את החברה שלה, אמנדה..." "כל אחד והטעם שלו..."אמר רופרט קפץ מהספות והתחיל ללכת לכיוון רוקסן. ג'ימס ההמום שחשב שילד שנראה כך אמור להיות חסר אומץ נשאר על הספה בפה פעור. כעבור כמה דקות של פטפוטים חזר רופרט ואמר "סידרתי לנו דייט למחר ב:5:00 כאן מול האח." "דייט בלי ארוכה?!" השיב ג'ימס שעדיין היה המום ממה שהלך כאן. "הן יודעות איפה המטבחים, תמיד שנכנסים לשם, היא אמרה, הגמדוני בית מעמיסים עליך אוכל שחבל על הזמן! זה איפה שהתמונה של הפירות, צריך לדגדג את האס ואז הוא הופך לידית." "אתה יודע, אתה יותר אמיץ ממה שאתה נראה!!"השיב ג'ימס "ואכל" את המלכה של רופרט,"אבל בשח-מט אתה לא משהוא..." ואז שניהם פרצו בצחוק מתגלגל.
|