פסיכופט.

"המשטרה הודיעה שלא נותר לה הרבה כדאי לתפוס את הרוצח",

זה היה בערך מה שכולם דיברו עליו אחרי שהמשטרה הודיעה שהם קרובים לפענח את נפשעים שבצעתי.

לא הייתה לי בעיה עם זה,

שיתפסו אותי, שישפטו אותי, שישפטו אותי למוות, שיושיבו אותי על הכיסא החשמלי,

לא הייתה לי בעיה עם זה כלל וכלל.

אך,

אני צריך לפחות לסיים לעשות את הנקמה שלי.

המשטרה לא השפיעה עליי המשכתי את חיי כרגיל ואף הלכתי לבקר את קורבנתי הראשונה.

יובל עדיין הייתה בתרדמת,

טעיתי מה כדאי לעשות:

להשאיר אותה בחיים ולתת לה לסבול ממות בעלה,

או שלהרוג אותה שתתאחד איתו בשמיים.

לא היה לי אכפת מזה שהייתי מאוהב בה נואשות,

היא ידעה את זה, אבל עדיין התחתנה איתו, גם הוא היה חבר ילדות שלי וגם הוא בגד בי.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בייתי בבית חולים,

ביקרתי את יובל, חברתה הטובה שירה הייתה שם ליד המיטה.

"היי" אמרה,

"ציפיתי שתגיע, חבל שלקח מספר ימים עד שהגעת,"

והיא המשיכה:"ציפיתי שבתור הידיד הכי קרוב אליה, תבקר מוקדם יותר."

"עומס בעבודה" עניתי,

"יש דוחות רבים שהייתי צריך לגמור."

"תירוצים ותירוצים.

זה בנים.." היא גלגלה עיניים והמשיכה,

"אני יודעת שאתה הרוצח,

אתה מקנא בהם,

באהבתם,

בזה שיובל בחרה בירדן ולא בך.

לכן רצחת אותו,

אבל למה אותה?"

הזעתי, "אין לי מושג על מה את מדברת"

הייתה תגובתי היחידה,

ידעתי שהיא תילך למשטרה בקרוב לכן אני צריך לרצוח אותה.

יצאתי מהבית חולים..

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נסעתי הביתה,

אני יחנה את הרכב בחנייה

יגנוב רכב וישים בו מטען חבלה,

אני ייסע לעבר ביתה של שירה ואחכה לה במכונית,

שתצא מהבית אני ירה בה 3 פעמים ויברח.

השלב הבא זה ליסוע לתחנת המשטרה ולהחנות את הרכב ליד המחלקת מז"פ,

להתרחק משם ואז ללחוץ על הכפתור..

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הגיעה הזמן להתחיל בתוכנית,

הלכתי הרחוב ראיתי ג'יפ כלשהוא ושראיתי שאין מישהוא ברחוב,

פרצתי אליו.

שמתי את המטען חבלה ליד בתיק שלי,

ונסעתי לבית של שירה.

ידעתי שהיא אמורה לצאת בקרוב מהבית,

היא תמיד רצה בערב.

חיכיתי רבע שעה, עשרים דקות ואז היא יצאה מהבית השעה הייתה: 6:34

יריתי שלוש פעמים בכיוונה,

שתי יריות פגעו בה

ואחד פגע בילד שלה בראש.

לשירה פגעו שתי יריות בחזה,

היא תמות

וגם הילד שלה לצערי.

לא התכוונתי להרוג אותו, אבל קורה שמפספסים ירייה.

הגיעה הזמן לשלב השני בתוכנית תוך 5-7 דקות המשטרה תיהיה פה...

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

המטען חבלה שייצרתי היה קטלני,

הוא ישמיד הכל בטווח 35 מטר והרסיסם יגיעו למרחק 50 מטרים.

החנתי את הג'יפ בחנייה האחורית ליד תחנת המשטרה.

יצאתי מהחנייה והתרחקתי כמה רחובות,

הוצאתי את השלט מכיסי ולחצתי על הכפתור.

בום! גדול נשמע ברחובות וכמו כולם צרחתי בפאניקה ורצתי למקום רחוק יותר.

הפעם המשטרה לא סגרה את הרחובות הסמוכים לאירוע, כל התחנה הייתה מושמדת סביר להניח שנהרגו יותר מ-100 שוטרים.

אני הופך לאט לאט לפסיכופט משוגע,

אבל אפילו לי אמורים להיות גבולות.

אבל לא מצאתי אותם,

אני לא בטוח שיש לי אותם,

חשתי שאיבדתי כל אנושיות שהייתה בי, את כולה.

אבל לא באמת חשתי את זה לשנייה חשבתי על זה ואז זה נשכח מימני.

המשכתי לברוח ולרוץ עד לביתי.

אכלתי ארוחת ערב ופתחתי את המחשב.

נכנסתי לאתר חדשות שגלשתי בו והופתעתי לראות:"פיגוע טרור בתחנת משטרה"

בכותרות.

לא הבנתי מאיפה הם חושבים שזה פיגוע טרור,

הייתי חייב להודיע להם שאני עשיתי את זה.

התקשרתי למשטרה:

ענתה לי פקידה בתחנה אחרת שלא הרסתי

וסיפרתי לה את הסיפור.

אחרי שסיימתי ניתקתי,

עכשיו הם ידעו שאני המפגע.

מאיזה שהיא סיבה לא יכולתי לחיות בלי לדעת שהם יודעים שאני הרוצח.

אני לא יודע למה,

כבר הבנתי שאני פסיכופט.

אבל מה אני עוד?

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

איך היה הפרק?

תגובות בונות בבקשה!

הפרק הקודם		הפרק הבא