que sera sera

"אנחנו צריכות לדבר." אמרה ביטרבלו יפת התואר, ודחפה קלות את טסה לתוך החדר. היא סגרה את הדלת, והורתה לטסה ללכת לסלון. הסלון היה בעל מראה קלאסי ויוקרתי. הצבעים הנראים ביותר לעין היו צבע שמנת לבנבן, וזהב. הספות היו מעור יוקרתי, והאח השחורה הייתה כבויה. על השולחן הקטן שהיה מוצב בין שתי הספות, הונחו שני ספלי תה סגלגלים. טסה התיישבה, ומולה ביטרבלו.
"אני רוצה שתבטיחי לי דבר אחד. טוב, בעצם כמה דברים. תבטיחי לי שלא תתפרצי, או תכעסי. ותקשיבי. והכי אני רוצה, שתאמיני לי."
"טוב."
"אז, הכל התחיל לפני כמה שנים. בני, הנסיך, שהוא במקרה אביך, התחתן. אשתו, יפת תואר, אבל... היא לא הייתה בת עולמנו. היא חייה באותו עולם שבו את חייה. לאחר שהתחתנו, נכנסה מיד אימך להריון. ובאמצע, חלתה במחלה קשה. כשילדה, נולדו לה שבעה תאומים קטנים. שישה בנים ובת אחת. בני החליט שהממלכה שלנו לא עשתה טוב לאשתו. ולכן החליט לקחת אותה לעולם שלכם. אבל אז, היא מתה. והוא החליט שאין ביכולתו לגדל שבעה תינוקות לבד. והוא שם אתכם בבית היתומים. "
"זהו?"
"כן."
"טוב."
"טוב?"
"אני מאמינה לך. אין לי משהו אחר לעשות. אין סיבה שתמציאי את זה."
"את צודקת. ו... אני רוצה שנגדל אותך אצלנו. פה."
"טוב."
"אנחנו נלמד אותך לנצל את הכישרון שלך. להילחם..."
"כישרון?"
"יש בעולם שלנו מחוננים. אלה ילדים שנולדים עם כישרון. כמו שלך. הכישרון של הוא להצליח. יש כישרון בצלילה, בריצה, בידע, בדיבור שפות, ו... כל מני דרים כאלה."
"איך..?"
"לפי העניים אפשר לדעת שאת מחוננת. כל אדם בעל שני צבעי עניים, הוא מחונן."
"את לא מחוננת..."
"נכון. ו... לא תמיד זה טוב להיות מחונן. לפעמים ינצלו אתכם, או ירצו להרוג אתכם בגלל ההיסטוריה שלכם."
"טוב."
"יהיה לך חודש ללמוד על ההיסטוריה שלנו. לאחר מכן את חופשיה לעסוק בדברים שאת בוחרת לעסוק בהם." אמרה ביטרבלו. טסה נעמדה.
"אני יכולה לחזור הביתה עכשיו?" שאלה טסה.
"את צוחקת עלי. אמרתי שאני רוצה לגדל אותך כאן."
"הבנתי את זה. אבל אמרתי 'טוב', לא אמרתי שאני מסכימה."
"את צוחקת עלי!"
"לא, אני לא. סבתא. באיזה גיל בכלל ילדת את אבא שלי?"
"תשע עשרה. ואני בת שישים אם לא שמת לב."
"שישים?" אמרה טסה בפליאה. "הפחת לסבתא בגיל ארבעים ושש?"
"כן."
"טוב."
"תישארי?"
"כן, עד שאמצע דרך לחזור."
"אני יודעת מה הדרך. ואני לא אגלה לך."
"יום אחד את תעשי את זה."
"אני אראה לך את החדר שלך."
"רעיון טוב." מלמלה טסה.

הפרק הקודם		הפרק הבא