.

כותב: Pipe Dream
הגולש כתב 48 פאנפיקים.

פרק מספר 4 - צפיות: 8934

(4.667) 9 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר, שבע הממלכות - זאנר: לא יודעת - שיפ: ג'ן - פורסם ב: 20.04.2013 - עודכן: 13.12.2013

המלץ!

ID : 4396

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

הפרק הזה מוקדש לליאלוש ולגוונדלין איזבלה סמית', היחידות שהגיבו בפרק הקודם. תהנו מהפרק.

התעוררתי מבוהלת ומיוזעת לגמרי.

זה רק חלום, ליתר דיוק סיוט. ניסיתי להרגיע את עצמי. אולי זה היה רק סיוט אבל זה היה נורא.

~פלשבק~

"אמא, אבא!" צעקתי ומיהרתי לסלון, שם ישבו הוריי וצפו בטלוויזיה.

"אור? למה לצעוק? קייט ישנה!" אמרה אימי.

"קיבלתי מכתב" עניתי

"ו..." הורי לא הבינו למה זה חשוב כל כך

"כתוב בו שאני מכשפה וש-" נקטעתי באמצע

"מישהו רוצה למטוח אותך, מותק" אמרה אימי

"איך האמנת לזה?" שאל אבי

"בהתחלה באמת לא האמנתי-" שוב נקטעתי

"רגע את מאמינה לזה?" אבי שאל בזעזוע

"כן" עניתי בשלווה

"תני לי את המכתב!" קראו אימי ואבי ביחד. נתתי להם את המכתב, שיראו, שיאמינו.

"מישהו חושב שזה מצחיק. ואנחנו חושבים שאנחנו יודעים מי זה, ליתר דיוק, מי זו" התחיל אבי להגיד

"מה?ֱֱֱֱ!" קראתי, מזועזעת לגמרי "א-" התחלתי אך אבי קטע אותי

"זה לא אמיתי, אור. זו מתיחה, שיולי עשתה לך, היא החברה הכי טובה שלך, היא יודעת עליך הכל, היא יודעת שאת מאמינה בקסמים אז היא החליטה למתוח אותך. אנחנו לא מרשים לך להסתובב איתה יותר"

זה לא אמיתי. לא יכול להיות שאבא שלי אמר את זה הרגע, לא יכול להיות!

"מישהו חיבוא ויקח אותי לסמטת דיאגון, ואז אתם תראו שצדקתי!!!" צעקתי ורצתי אל חדרי.

אבל אף אחד לא בא לקחת אותי לסמטת דיאגון. חיכיתי, וחיכיתי. ואף אחד לא בא. אמא ואבא צחקו, במקום לנחם, ואמרו שאני מטומטמת אם האמנתי לזה, והם ניתקו את הקשר שלי אם יולי. הזמן חלף, האחד בספטמבר הגיע. השעה אחת עשרה. חשבתי על הרכבת להוגוורסט, בית הספר לקוסמים ומכשפות שהייתי אמורה ללמוד בו, שכנראה יוצאת עכשיו מהתחנה, בדרך להוגוורסט, ואני לא עליה.

~סוף פלשבק~

הסתכלתי על לוח השנה שליד מיטתי, הוא היה על חודש יוני, היום לא האחד בספטמבר. לרוע מזלי נפל מבטי על מעטפה עם חותמת של האות H עם אריה, נשר, נחש וגירית. המכתב מהוגוורסט. אולי החלום יתגשם...

------------------------

אני אמשיך רק אחרי שיהיו חמש תגובות!