לינוי

"מזמן לא ראיתי גנבי כשרונות באזור הוגוורטס...." אמרה המצנפת בזמן שלינוי חבשה אותה.

"אממ, לאן את חושבת שאת מתאימה?" שאלה המצנפת.

"טוב... לא לסליתרין על בטוח, גריפינדור... אממ... אני לא ממש אמיצה ולא כל כך טובת לב או חכמה.... אני לא שייכת לאף אחד" אמרה לינוי ביאוש.

"ולאיזה תכונה לדעתך את שייכת?" שאלה המצנפת.

"טוב, אני מהירה... אז מהירות." אמרה לינוי.

"לצערי אין כזה בית בהוגוורטס.... אז אני שמחה להודיע לך שאת התקבלת...... לגריפינדור!" אמרה המצנפת חגיגית.

דמבלדור לקח את המצנפת ושם אותה שוב על השידה.

"טוב, לינוי, עכשיו דובי ילווה אותך למגוריך והסיסמא היא " ראש דרקון " אה, ודרך אגב, אני רוצה שתשני במגורי הבנים" אמר דמבלדור.

לינוי חשבה לעצמה: "בבנים?? מה הוא משוגע?" ואמרה : " טוב, בסדר."

"דובי מחכה לך מחוץ למשרד" אמר דמבלדור.

לינוי יצאה וראתה את דובי מתבונן באיזה פסל.

"שלום, גבירתילי, עכשיו דובי ילווה אותך למגוריך" אמר דובי.

הם הלכו במסדרונות, המדרגות כל הזמן זזו, פיבס זרק עליה גירים. "עכשיו אני מבינה מה זה להיות הארי" מילמלה לעצמה.

הם הגיעו לתמונה של אישה שמנה מאוד וישנה.

"גבירתילי!" אמר דובי בקול רם לתמונה. האישה התעוררה בכעס, ואז כשראתה את לינוי אמרה ברוך : "שלום, לינוי. ברוכים הבאים"

"ראש דרקון" אמרה לינוי. התמונה זזה ופתחה חור לחדר המועדון גריפינדור שהיה ריק כרגע.

היא עלתה למגורי בנים ושמעה משם רעש.

כשהיא הגיעה היא ראתה את מי שזיהתה כהארי ורון בקרב כריות שקט.

"אהמ אהמ" אמרה כדי להודיע שהיא פו.

רון והארי פתאום שמו לב אליה.

"מי את, וה את עושה במגורי הבנים?" שאל רון, מבולבל.

"היום מינו אותי. עכשיו, למען האמת, ודמבלדור אמר לי להיות במגורי בנים" אמרה לינוי.

"איך קוראים לך?" שאל הארי, שניסה להיות מנומס.

"לי קוראים לינוי טייאון" אמרה לינוי. "ואתם בטח הארי ורון לא?"

"איך את מכירה אותנו?" שאל רון בהפתעה.

"איכשהו..." אמרה לינוי.

"עכשיו הבנתי למה הכניסו פו עוד מיטה" אמר רון.

"אז את הולכת לישון?" שאל הארי.

"אממ כן אני די עייפה..." היא פיהקה והלכה למיטה.

"אני רק מסדרת את הכרית" אמרה, וזרקה את הכרית על הארי.

"יו, יחצופה" אמר הארי וזרק אליה גם כריות.

"מלחמת כריות!" הכריז רון בשקט, והשלישיה צחקו.

הפרק הקודם		הפרק הבא