להציל את דיגורי

אוהבות אתכן מאוד, תגיבו בבקשה..ותשמחו אותנו

"אני אוהב אותה!״ אמר ג'ואי שוב. ״אבל כל השנה היא פשוט לא שמה עליי ואתמול פשוט התפרצתי עלייה בגלל זה״.

״הו, ג'ואי״, אמרה ג'ולייט, ״זה מדהים! למה שלא תגיד לה? אתה מכיר אותה מלא זמן״.

״זאת בדיוק הבעיה״, השיב ג'ואי, ״אנחנו מכירים מלא זמן והיא בטח מחשיבה אותי בתור ׳החבר הכי טוב׳ ולא בתור בן זוג״.

ג'ולייט חשבה על תשובה מספקת, אך סמנתה פתחה את הדלתות של האולם הגדול.

"אתם באים, אנחנו נאחר", אמרה, ״ומה לקח לכם הרבה זמן? פיספסתם את ארוחת הבוקר״.

״פשוט רציתי לברר איתו משהו״, אמרה ג'ולייט לסמנתה.

סמנתה הבינה מה ג'ולייט ניסתה לברר, היא שאלה אותה יום קודם לכן אם היא יכולה לדבר עם ג'ואי.

״אה״ אמרה סמנתה, ״נחמד. תדברי איתי אחר כך, בסדר?״ 

ג'ולייט הינהנה וג'ואי ניסה לפענח מה עובר עליהם.

״ומה איתי?״ הוא שאל את ג'ולייט ברגע שהם הלכו בעיקבות סמנתה לשיעור תולדות הקסם עם גריפינדור. ״לא רצית לדבר איתי?״

"אחר כך", היא סימנה לו בידה.

השיעור היה משעמם במיוחד, ושלושתם נרדמו על השולחנות.

"בוקר טוב לך, העלמה רפריש", אמר הפרופסור בינס בעצבנות כשג'ולייט קמה משולחנה בארשת יאוש...

"זה לא שם המשפחה שלי", היא השיבה לו, תוך עריכת סדר בתיקה. ״וחוץ מזה, לא רק אני נרדמתי״.

״אני יודע״, אמר שוב פרופסור בינס, ״אבל ממך ציפיתי ליותר העלמה שרדן״.

״סליחה, פרופסור״, אמרה תלמידה מבית גריפינדור, ״אבל אני היא העלמה שרדן״.

פרופסור בינס נאנח, ״אם עוד מישהו יירדם בשיעור שלי, אדאג באופן אישי שהוא יילמד איתי שעות כפולות!״

כולם חיכו לצילצול המבשר על סוף השיעור.

ברגע שהצילצול הושמע, ג'ולייט נאנחה, פתחה את הדלת בעוצמה כה רבה עד שהיא תדפקה חזק בקיר, ויצאה החוצה עם ג'ואי.

"אממ.. איפה סמנתה?" היא שאלה אותו כעבור כמה זמן כשחשה בחסרון חברתה.

"היא אמרה לי בשיעור -לפני שנרדמדנו- שהיא קבעה משהו לעכשיו״, הוא השיב.

״אבל מה יותר דחוף מאשר לבוא ולדבר איתה?!״ שאלה ג'ולייט.

״תקשיבי, זה לא כזה פשו...״ 

״אתה תקשיב!״ קטעה אותו ג'ולייט. ״לך תדבר עם סמנתה, היא לא תצחק עליך. אני בנתיים אמשיך לקרוא את הספר ׳סודות המוות, מובן?״

״אבל...״ התחיל ג'ואי לומר, אך ג'ולייט קטעה אותו בשנית.

״מובן?!״

"כן, כן", אמר לה ג'ואי בחיקוי מדויק של ניק כמעט בלי ראש.

היא צחקה, "אני עוקבת אחרייך".

הוא גיחך ושרך את רגליו לכיון המדשאות המקיפות את הוגוורטס,

הוא שמע את צחוקה של סמנתה מתגלגל במדשאות.

ג'ואי מיהר לכיונה בהבעה נחושה, הוא ראה אותה יושבת שם, מתחת לעץ,

אך הוא נעצר ברגע שהוא שם לב שהיא לא לבד.

פיו נפער לרווח, עיניו התמלאו דמעות.

ראשה של סמנתה היה מונח על חזהו של ארמנדו, תלמיד שנה שביעית מבית גריפינדור,

אותו ארמנדו שג'ואי הביא כדי לזייף את החתימה של פליטיק,

אותו ארמנדו שקרץ לסמנתה, וסמנתה ציחקקה.

ארמנדו רכן עם ראשו לעבר פניה של סמנתה, 

השפתיים שלהם ניפגשו.

זה אבוד, חשב ג'ואי, 

הם ביחד.

בעוד הוא ממרר בבכי, הוא לא שם לב לדמות בברדס לבן,

עם איקס בצבעי אדום-כחול על גבה, העוקבת אחריו,

ומביטה בו.

הפרק הקודם		הפרק הבא