שלוש תגובות = פרק ארבע ;)
תהנו...
~*~
ברגע שנכנס סטיב לחדרו - לאחר שנלחם שוב עם עצמו וקפץ על הרכבת - הוא זרק על שולחן הכתיבה שלו שני ספרים שלו התעניין בהם. ספר כנות וספר הקרבה עצמית לא היו מושא התעניינותו היום.
הוא קרא ראשון את התקציר שבספר "אומץ-לב":
"התמודדו מול פחדיכם הנוראים מכל אצלינו, ולימדו להגן על עצמיכם. עשו פעלולים מסוכנים שיביאו לכם רק הנאה, (אם אתם אמיצים) ותוכלו לעסוק בדברים מרשימים ביותר אם תדורגו במקומות הגבוהים."
אז זה הפלג שבו הוא גדל. זה הפלג שייעודו להישאר בו, ככל הנראה. הוא הניד בראשו. נראה כי אם יישאר בפלג, סיכוייו להפוך לנטול פלג יהיו גבוהים מאוד. הדבר החריד אותו.
דפיקה נשמעה על דלת חדרו. "סטיב?" נשמע קולה של אימו. סטיב פתח את דלת חדרו בהפתעה. הוא היה שקוע במחשבות עמוקות עד שלא שמע את צעדיה המתקרבים.
אימו התיישבה על מיטתו רק לאחר שנעלה את הדלת והגיפה את הווילונות. היא נראתה עייפה ועצובה בו-זמנית.
"אמא?" שאל סטיב, "קרה משהו?"
"מחר אתה בוחר," ענתה אימו בחיוך רפה, "מה עוד יכול לקרות? הו, סטיב, כמה גדלת..."
"אני לא יודע מה לעשות," סטיב השפיל את מבטו. הוא שקל אם לספר על העובדה שהוא מפוצל לאימו. "אל תספר לאף אחד", אמרה ריאן הבוחנת. האם המשפט מכליל בתוכו גם את ההורים? האם אסור לסטיב לסמוך על אימו ועל אביו - האם כה נורא להיות מפוצל?
"ספר לי על תוצאות מבחן ההתאמה שלך." כאילו קראה את מחשבותיו, ביקשה אימו לדעת.
"אתה יכול לספר לה, היא אמא שלך!" קרא קול בראשו. סטיב החליט לסמוך עליו, משום שעשיית הדבר נדמתה לו כנחמה. הוא גולל באוזני אימו את הכל, ובסיום דבריו היא הניחה יד על כתפו.
"רע," אמרה, "רע מאוד. נראה כי חשדותיי התאמתו."
סטיב הוצף בהלה. אולי זה היה רעיון רע לספר לה...
"אצטרך בכל זאת להיפרד ממך. אסור לך בשום פנים ואופן להישאר בפלג אומץ-לב. מחפשים כאן אחרי מפוצלים במאמץ רב, ולפי מה שהבנתי הם מקבלים הוראות מפלג אוריינות. אני לא יודעת מה לחשוב, אבל אני יודעת יותר ממה שאתה חושב. גם אינ הייתי... מפוצלת, סטיב."
סטיב הביט באימו באי אמון. אמא שלו, אלופת אומץ-לב במשימות חשאיות, הטיפוס האחרון שחשב כמפוצל. אבל למען האמת, דווקא היא יכלה להסתיר את יכולותיה באופן המשכנע ביותר...
"אז... אני אבחר בפלג ידידות?" שאל.
"זה תלוי בך," ענתה אימו, "לפעמים דווקא בשדה הקרב הכי פשוט להיטמע."
סטיב ידע שאימו אומרת את הדברים מניסיון. אומנם הצטמצמה לו הבחירה, אך עדיין יש לו שני פלגים לבחור ביניהם. "ואבא יודע?"
"אבא שלך לא יודע גם עליי. לכן נכנסתי אליך, כדי ליעץ לך. אל תספר עליך ועליי לאף אחד." ענתה אימו בשקט.
כבר אמרו לי את זה פעם אחת, חשב סטיב במרמור אך שתק.
וכך האם יצאה מהחדר. "היה שלום, בני," מלמלה בעודה סוגרת את הדלת מאחוריה.
סטיב נשכב על מיטתו. הוא צריך לבחור בין שני פלגים, ידידות ואוריינות. מי הוא, הנער שמסתנן אל האויב, או הנער שקוטף תפוחים בשדות שמשתרעים לנצח בשלווה?
אמא שלו אמרה שלהסתנן אל מטה האויב זה דבר פשוט, אך אמא שלו בחרה בפלג אומץ-לב, ולא באוריינות. בנוסף, הוא עומד ככל הנראה לוותר על כל מה שבנה במשך שנים - גם את זה לא התאים לו, הוא לא רצה להתנסות במשהו חדש, שיכול להיות אפילו יותר גרוע.
ואם הוא יסתנן אל פלג אוריינות, מה הוא יעשה שם? אך כמו במטה קסמים, הוא כבר ידע.
אך הפיתוי מפלג ידידות היה גדול. הוא תמיד חשק בחיי שלווה, ופלג ידידות הציע מלאי מהם - לכל החיים.
הוא נאנח וסרק את התקציר של הספר של פלג אוריינות, יודע מה ימצא שם:
"תצטרך להפגין ידע, ריכוז וכושרי למידה גדולים כדי להתקבל אל הפלג שלנו. אנו שמחים לקבל דור חדש וחכם, שידע למצוא פתרונות למשברים בעולם, ולדאוג לכך שיצליח להביא תועלת בעסרת סגולותיו המיוחדות. הבחינות השנה יהיו בנושאים הנלמדים המעודכנים. לאחר לימודים נמרצים במשך כחודשיים, תיבחנו על החומר הנלמד, ומספר הציונים הגבוהים ביותר יקבלו את בעליהם אל דלתותינו. בנוסף, השנה פתחנו פרויקט חדש: התלמיד בעל הציונים הגבוהים ביותר יתמנה לסגנה של ג'נין המנכ"לית. היא מאמינה בכל ליבה בהצלחות הדור הצעירף והדבר יסמל הוכחה לאמונותיה."
הדבר הראשון שעבר בראשו של סטיב הוא שפלג אוריינות יודעים להתנסח. נראה כי אדם חכם מאוד ניסח את הקטע, וסטיב לא הופתע אם מניפולציות היו המגרש הפרטי שלו. אחד מחבריו נהג להגיד שחכמים הם גם חנפנים גדולים.
אך לאחר מכן הגיעה אליו מחשבה נוספת: העוזר הראשי של ג'נין זו משרה מאוד גבוהה. אם רק יצליח להגיע אליה - דבר בלתי אפשרי כשלעצמו - יצליח להיטמע בקלות ולא ישמו לב להיותו מפוצל. אולי הוא יוכל לגלות למה מחפשים את המפוצלים ולעצור את הדבר.
ואולי... אולי הדבר שימצא בפלג אוריינות יהיה הרבה יותר טוב מכל דלווה שיוכל להשיג בפלג ידידות.
אך בעייה אחת גדולה טרדה את מנוחתו, והוא ידע אותה מאז ומתמיד.
הוא לא חכם.
|