נוויל לונגבוטום- הנבחר

שאלום!!!!!!!!!

מה קורה??

אני ממש ממש מצטערת שלא פירסמתי הרבה זמן פרק, פשוט הייתי עסוקה קצת...

בכל אופן, מקווה שתאהבו!

"נוויל! נוויל!" קרא רוי בבהלה." מה קרה? חזרת לישון?" הוא התלוצץ כתמיד.

שמיהר לחדרו של נוויל, וראה אותו שכוב מעולף ונטול תזוזה על מפתן הדלת, נאתקה נשימתו.

" נוויל!" צרח, והרים את רגליו בשביל להזרים דם לראשו.

כלום. שום תגובה, זה לא עבד.

הוא מיהר לסטור לו על לחיו, סטירה חזקה ומצלצלת.

נוויל לא התעורר.

רק בשפכו מי קרח קפואים על ראשו של נוויל, נשמעה אנקה מפוחדת.

רוי רץ להביא מגבת לנוויל המסכן והרועד מקור.

לאחר שהתנגב, הולבש בבגדים חמימים, ושכב לנוח, רוי שם לב שנוויל לופת את השמאלית בחוזקה.

" נוויל, מה אירע? כעיקמת את היד?" שאל רוי בבהלה.

" זה צורב!"ילל נוויל, ורוי מיהר לבחון את ידו.

הוא הבחין שהנקודה האדומה במרכז הסימן המוזר זוהרת.

רוי ראה את הסימן פעמים רבות, אך אף פעם לא ייחס לזה חשיבות רבה.

הפעם רוי התחלחל.

בתוך תודעתו היה משהו קסום, משהו קסום שכבה לעד כאשר מתה אליס.

אבל עכשיו הוא הדהד חזק חזק והכאיב לו.

הוא ידע שזה קסום לצד הקסום, המסתורי, שקיים בנוויל.

הוא ידע שזה קשור למותם של אליס ופרנק.

הוא ידע שזה קשור לקוסם הגדול והמפחיד בכל הזמנים- הלורד וולדמורט, שאותו היטיב רוי להכיר.

רוי לא התעלם מקיומו.

הוא פשוט התייחס לזה כעובדה קיימת.

אבל הפעם, זו לא הייתה עובדה קיימת.

זה היה משהו חדש, מוזר ומסתורי,

שעליו ועל נוויל לגלות ביחד.

אבל הוא לא ידבר על כך עם נוויל.

הוא יטפל בו, וייתן לא יום הולדת אחת עשרה טוב.

בכל זאת, לא כל שנה אתה בן אחת עשרה!

הפרק הקודם		הפרק הבא