אווטאר קלאש - ספר אדמה

לאתר את האווטאר היה החלק הכי קל במשימה.
הדבר היחיד שנדרש מדראק לעשות זה לבדוק את רמת האנרגיה של כדור הארץ בהשוואה לרמות אנרגיה שונות, עד שימצא את רמת האנרגיה שחורגת מעל גבול הטבע.
המכשיר החל לצפצף בהיסטריה, ודראק כיבה אותו.
עברו זמן רב מאז שעזב את הג'ונגל, וכעת הוא ניצב אל מול חומות המתנשאות אל- על.
הוא קרוב למקום מיושב.
ובמקום מיושב, יש אנשים.
וביניהם, יכול להיות האווטאר.

דראק הביט אל השמיים זרועי הכוכבים.
כדי לעבור את החומה הזאת הוא יאלץ לעוף.
אבל התעופה תגמור לו את הכוחות.
הוא יאלץ לנוח בצד השני, בלי שאף אחד יבחין בו.
אבל הייתה סיבה שהוא כיסה את עצמו באש העד.
מלבד היותה כמעין שריון בלתי מנוצח, היא גם יכולה להסתיר אותך טוב מאוד בלילה.

דראק נסק לשמיים במהירות הבזק.
הוא חלף על פני החומה, מבלי כמעט להבחין בה.
כל מי שהיה מסתכל מלמטה היה מנחש שזה בסך הכל עורב גדול מהרגיל.
כעבור כמה דקות, דראק כבר החל להנמיך עוף.
הוא הביט בעיר הנשקפת אליו.
בני אדם חיים בצורה הרבה יותר שונה מהם, השדים.
השדים מעולם לא חשבו על רעיון טיפשי, כמו חומה שמקיפה את העיר.
בנוסף, בני האדם חיו מעל פני האדמה.
זה כל כך מוזר.

דראק נחת על הקרקע.
רצועת מים השתרע כעת מולו.
הוא הסתתר בין הצללים של החומות, ושאף אוויר צח.
האוויר בכדור הארץ היה מצוין.
עוד סיבה למה הם רצו לעבור לשם.
לפתע דראק חש במשהו מוזר.
הוא לא היה בטוח מה. סתם תחושה.
הוא הדליק את המכשיר שלו, על המצב שבודק אנרגיה, ואז כיוון אותו מולו.
המכשיר ציפצף בטירוף, מאיים להתפוצץ.
דראק כיבה אותו שנית.
הם קרובים לאווטאר יותר מאי פעם.
אבל הוא יאלץ להמתין לזמן הנכון.

***

קלאש התעורר על מיטתו.
כשהוא התעלף, הוא זכר שהיה בכלל במקום אחר.
הוא קם מהמיטה, והביט בראי.
בגדיו היו מלוכלכים מחול רטוב.
שערו הפרוע היה כעת סתור מהשינה.
אבל הוא עדיין נשאר אותו קלאש.
עיניו התכולות הביטו בו מהראי, במבט קודר.
שערו החום הגלי, שקלאש אף פעם לא הצליח לסדר כמו שצריך.
קומתו הגבוהה, שמשווה לו מראה של נער גדול מכפי גילו.

לפתע הוא נזכר במאורעות האחרונים.
הוא עכשיו האווטאר.
קלאש קמץ את ידו לאגרוף.
להבות פרצו מידו.
זה היה נכון.
הוא האווטאר.
הוא רקע ברגליו והרים סלע אדמה, רק כדי לוודא שזה אכן אפשרי.
קלאש לפתע נזכר.
הוא ראה את הדמות השחורה.
מה זה היה.
אולי הוא דמיין את זה.
קלאש הציץ החוצה.
הירח זהר בשמי הלילה.
הלילה כבר ירד כשהם היו בחוף.
כנראה הוא לא ישן הרבה זמן.
אבל הוא לא הרגיש עייף.
במיוחד לא אחרי כל מה שקרה.
לפתע נשמעו קולות מבחוץ.
צעדים.
קלאש נדרך.
רוח פרצים גרמה לדלת להיפתח לרווחה.
קלאש ראה צללית זזה.
הוא שיפשף את רגלו בקרקע, מוכן לפתוח במתקפה.
הדלת נטרקה.
להבות פרצו מאגרופו של קלאש, והוא הנחית מהלומה לעבר הדלת.
העץ המתקלף עלה באש.
אור האש גרם לצללית להיות יותר ברורה.
הוא הרים את ראשו לאט, באימה, וניצב פנים אל פנים, מול גאש.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא