המרפאת

ג'יימס פסע צעד קדימה, ונעמד מול תמונה זזה של גבעות, הרים ואגמים. "עין ירוקה!" הוא קרא.

התמונה נעשתה דהויה מעט. ג'יימס חייך, והכניס את ידו לתוך התמונה. הילדים צעקו בבהלה. חצי מידו של ג'יימס נעלמה. ואז, ג'יימס פסע קדימה, וכל גופו נבלע לתוך התמונה. הוא נעלם לחלוטין.

"אל תדאגו!" צעקה ויקטואר, מנסה לגבור על ההמולה. "הוא בסדר! הוא בתוך חדר המועדון!! תיכנסו גם אתם!!"

לאחר כרבע שעה והרבה מאוד שכנועים, כל הילדים נכנסו לתמונה. לילי פסעה לתוכה גם היא, ומצאה את עצמה בחדר מדהים.

צבעי החדר היו כסף וזהב. הכורסאות היו כתומות זהובות, הקירות כסופים. בתוך החדר הייתה אח שבערה בעליזות.

ויקטואר הובילה את הבנות אל חדרן. מזוודותיה של לילי נחו על מיטה בעלת כילה כסופה. לילי הורידה את המזוודה מהמיטה והכניסה את בגדיה וחפציה לארון שלה. היא התקלחה, ציחצחה שיניים ונכנסה למיטה. היא התעטפה בשמיכה הזהובה.

"לילה טוב!!" קראה ויקטואר. היא כיבתה את האור, והנמיכה את קולה ללחישה. "המערכת תחכה לכם מחר על השידה שליד המיטה של כל אחד. תהיו בכיתות בשעה שמונה וחצי. ארוחת הבוקר בשש וחצי. בהצלחה לכולם!!"

ויקטואר יצאה מהחדר וסגרה את הדלת בעדינות מאחוריה.

לילי טמנה את ראשה בכרית ונאנחה. היא הסתובבה לצד השני ונרדמה מיד. מחר הולך להיות יום ארוך.

אני יודעת שהפרקים מאוד קצרים- אבל מרגע שיתחילו הלימודים בהוגוורטס, ויהיה לי יותר על מה לכתוב, אני אאריך את הפרקים.

תגובות??

הפרק הקודם		הפרק הבא