0 חרמשים
|
     
|
בסך הכל משחק
|
פרק מספר 3 - צפיות: 35763
 (3.556) 45 דירגו
|
פרק: |
כותב: | דירוג הפאנפיק: R - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: רומן, פנטזיה - שיפ: שיימוס/אמנדה אמנדה/רון נוויל/ג'יני ג'יני/הארי הארי/לונה - פורסם ב: 09.07.2010 - עודכן: 01.08.2010 |
המלץ! 
ID : 1002
|
|
כל כך משעמם, כבר הוזכרה יכולתו של בינס לשעמם אפילו כשהוא מדבר על מהלכי הלחימה של הגובלינים? כמעט כל הכיתה הייתה מנומנמת פרט להרמיוני, נוויל ושיימוס. הארי רצה להניח את הראש, רק לשנייה, להשלים קצת חסך שינה... "הכל מוכן?" שאל קול קר ומצמרר. הארי זיהה אותו מיד, וולדמורט. "הו, בהחלט!" נשמע קולה של בלטריקס לסטריינג'. היה זה מאין רגש בלתי מזוהה, האם וולדמורט... האם הוא... חש שמחה? "אדוני! אם רק תינתן לי האפשרות, אני מבטיח לך שאצליח-" נשמע קולו של לוציוס מאלפוי. "אני לא חושב," אמר וולדמורט בקולו הקר "כבר אמרת את זה כל כך הרבה..." "אני יכול לחדור פנימה." התגונן לוציוס מאלפוי. "יש לי כבר מספיק אנשים בפנים," ענה וולדמורט "הרבה יותר מועילים ממך." "בבקשה, אדון,רק תן לי..." " אבדה קדברה!" שאג וולדמורט בכעס ומאלפוי צנח ארצה כבובת סמרטוטים. "נקה את זה זנב-תולע!" שאג וולדמורט וזה מיהר לבצע "חבל שלא נתתי אותו לסוהרסנים, זה היה יכול להיות נחמד" הוסיף בקול מקפיא. זנב-תולע מלמל לעצמו משהו על הברחת האיש מאזקבן. "בשעה הזו, בקרוב מאוד," הודיע וולדמורט והשמחה חדרה לליבו "כוחנו יהיה בלתי מובס!" "הכל בסדר, פוטר?" הקיץ קול מודאג את חזיונו. "כן, פרופסור. פשוט קצת כואב לי הראש." השיב הארי. "אני חושב שכדאי שפופי תראה אותך." אמר בינס "אתה צריך שמישהו ילווה אותך?" רון הביט בו במבט מתחנן. "לא. אני יכול ללכת לבד." אמר הארי ומיהר לצאת לעבר משרדו של דמבלדור. "מקקים מצופים!" שאג הארי לעבר הדלת אך זו לא זעה. "צפרדעי שוקולד?" ניסה הארי. "סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים?" ניסה הארי נואשות אך הדלת לא נעה. "יתושי דבש." שמע מישהו ממלמל מאחוריו, זו הייתה לונה. "מה?" התבלבל הארי. "זה ממתק חדש, תנסה." "יתושי דבש?" אמר, כאילו שאל הארי את הדלת. הדלת נסוגה לאחור והחור המוכר נפער מאחוריה. "לונה? את באה?" שאל הארי מעבר לכתפו, לא הייתה תשובה. הוא הביט לאחור ,אך לא היה שם איש. הוא מיהר לעלות במעלה המדרגות, הדלת למשרדו של הפרופסור הייתה פתוחה. "שלום לך הארי." אמר דמבלדור ברוך והחל קם משולחנו. "פרופסור, אני ממש מצטער אבל.." "היה לך חיזיון." ציין דמבלדור בפשטות. "וולדמורט מתחזק." "הוא הרג את לוציוס מאלפוי." אמר הארי. דמבלדור הנהן בשקט. "הסוהרסנים בצד שלו." הוסיף הארי. "אני לא יכול להגיד שזה היה בלתי-צפוי." אמר דמבלדור . "פרופסור,אני אומר לך שהסוהרסנים עברו צד! הם כפולים!". "הארי, תקשיב לי." אמר דמבלדור בתקיפות ואחז בכתפיו של הארי "אתה חייב להפסיק את הקשר הזה!" "אתה חושב שאני לא רוצה?!" כעס הארי. "לא מספיק." קבע דמבלדור "הוא ינצל את גישתו אליך בשנית." "הוא לא." אמר הארי בשקט. סיריוס מת, זה לא יקרה שוב. "הארי, תבטיח לי שתנסה להשתלט על זה." אמר דמבלדור. דבלדור ניגש לכוננית לצד שולחן הכתיבה והוציא כדור קטן וכסוף והניח אותו בידו של הארי. נדמה היה כי הכדור מפריש חום לידו והחמימות זרמה במעלה ידו, ממריצה את דמו. באחת, ראשו היה מרוקן, רק אופוריה נעימה של טוּב ורוגע. "זה יעזור לך, לפחות כשתישן." אמר דבלדור והארי טמן את הכדור בכיסו. "כעת," הוסיף דבלדור "איך לך שיעור ללכת אליו?" "היי רון!" נשמע קול מתקתק מאחוריהם, השלושה הסתובבו באחת. "היי לבנדר." מלמל רון. הארי והרמיוני פנו להמשיך כשרון אחז בחוזקה בידיהם. "שמעתי שאתה משחק במשחק הקרוב." המשיכה לבנדר מאנפפת בעינייה. הרמיוני פלטה גיחוך חרישי ופאוורטי תקעה בה מבט מזהיר. "חשבתי לבוא לראות את האימון ביום חמישי." הוסיפה. "את באמת לא צריכה." אמר רון, מעט בהלה נשמעה בקולו. "נו טוב.." אמרה לבנדר באכזבה גלוייה "הייתי ממשיכה לפטפט איתך כל היום אבל אני רוצה להגיע בזמן לשיעור." הבנות פנו והמשיכו משם במהירות. "אני פשוט לא מצליח לנפנף אותה." נאנח רון. "אז אולי תנסה לצאת איתה ואז היא תגלה כמה אתה דפוק ותתרחק ממך." הציעה הרמיוני בעוקצנות. "רעיון גאוני." צחק הארי. "סתמו." מלמל רון והם המשיכו בדרכם לבקתתו של האגריד בשתיקה. "אז מה את חושבת על כולם?" שאלה ג'יני בעודן חוזרות משיעור טיפול בחיות פלא. "הרמיוני ממש חמודה,"השיבה אמנדה "את הארי אני עדיין לא ממש מכירה אבל את רון אני חושבת שאני מכירה כבר יותר מדי." "כן, הוא לפעמים ממש אידיוט." מלמלה לונה. "לפעמים?!" התרעמה ג'יני "תמיד! ותאמיני לי שאני יודעת על מה אני מדברת." "זו מאין בעיה שיש לי." אמרה אמנדה "אני לא מסוגלת, פשוט לא מסוגלת לסבול טימטום." "ותודה לאל שאת כזו." אמרה ג'יני. "איך זה שלא התקרבנו כל כך עד היום?" תמהה ג'יני "זה מרגיש כאילו תמיד הכרנו אחת את האחרות." "כן.." מלמלה אמנדה "אני חושבת שהאשם באח שלך, פשוט קשה להאמין שאתם קשורים אחד לשני." "אתן יודעות שעדיף לשמור על פרופיל נמוך כשמרכלים." נשמע קול זועף. "אוייש. הכיף נגמר, רון הגיע." מלמלה ג'יני. "שתקי." גער בה רון בגסות וניער את ידו של הארי שהחזיקה בו שלא יתפרץ. "ואת." אמר ופנה לאמנדה "את לא כזו חכמה כמו שאת חושבת." "גם אתה לא, אז?" "חכמולוגית." "ברשותך, אנחנו מאחרות לשיעור." "אני אוכיח לך ואת תאכלי את הלב." "באמת?" שאלה אמנדה בלגלוג. "תבחרי אתגר. אם אני לא אצליח, אני העבד שלך. אעשה כל מה שאת רוצה, אפילו אעשה מעצמי צחוק. לשבוע." "חודש." "בסדר." "עד כאן נשמע טוב." "אבל, אם אני אצליח, את תהיי השפחה. תעשי הכל." "זה לא יקרה." קבעה אמנדה. "אל תהיי בטוחה." "סגרנו. היום בארוחת הצהריים נלך לבית רייבנקלו, אם תפתור את החידה של שומרת הסף, ניצחת." "אני אוכל אותך בלי מלח." "נחיה ונראה." אמרה אמנדה ושלושת הבנות פנו ללכת כשהיא הוסיפה לפתע "דרך אגב, תהיה לך דקה בדיוק לענות ובלי עזרה." רון הנהן קלות והארי לחש לו "אתה אידיוט."
הערה: ראיתי שהדירוג של הפאנפיק לא משהו ואני באמת רוצה לשפר. הבעיה היא שאין תגובות או פניות שדרכן אני יכולה להבין מה צריך לשנות. אשמח אם תביעו דעה ותעזרו לי לשפר.
|
|
||||||||||||||||
מסכימה עם בקביקיות. דירגתי 5
היו לי כמה דברים שדי עצבנו אותי באפיון של הדמויות:
זה דווקא מגניב שהארי הוא קצת ]פחות דמות ראשית...
very good!!! i cant to write in hebrew, i dont now why bat this siries is amazing!!!
| ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
| גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
|||||||
 |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2024 - 2007 |