אבוד בזיכרונות

בעוד הארי שקוע בעבר. שני בניו יוצאים למסע שבו העבר והעתיד קרובים יותר מתמיד<br>

כותב: ג'יניוויזלי ⁦:-)⁩
הגולש כתב 3 פאנפיקים.

פרק מספר 2 - צפיות: 1470

(4.286) 7 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: הרפתקאות/מתח - שיפ: ג'ן - פורסם ב: 11.03.2019 - עודכן: 19.04.2020

המלץ!

ID : 10344

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

אז שלום לכולם! קודם כל תודה לכל אלה שנרשמו והגיבו⁦:-)⁩

ממש לא האמנתי שאני אמשיך את הפאנפיק, אבל אז מצאתי את זה, זה המשך של הפאנפיק שכתבתי כבר מזמן.

זה באמת מרגש אותי לפרסם את הפרק הזה כי זה היה הדבר הראשון שכתבתי אי פעם, אבל היום אני כבר במקום אחר... התחלתי לכתוב דברים שהם לא פאנפיקים.

אבל תמיד שאני נכנסת לפורטל זה מציק לי שעדיין לא המשכתי...

תמיד שנאתי לראות פאנפיקים ננטשים/נמחקים, אז הינה אני ממשיכה!!

אז אני מציגה לכן את ההמשך הוא נכתב לפני משהו כמו שנה וחצי, והחלטתי להשאיר את זה ככה... (אפילו שהוא קצת קצר)

אשמח לתגובות בונות⁦:-)⁩ (אבל בכל זאת תזכרו זה נכתב לפני המון זמן⁦;-)⁩

פרק 1

הוא ידע, הוא היה בטוח בזה! אבא שלו הסתיר מהם משהו,עוד משהו,הוא תמיד הסתיר משהו,מאז ומתמיד, אבל הפעם זה משהו חשוב,חשוב מאוד !

כמו תמיד ביום הניצחון הוא היה שקט וקודר והיה מסתגר בחדר העבודה שלו ולא יוצא כמו כולם למצעד עוף החול או לההצגה הגדולה של המלחמה (שהיא בעצם דו קרב אחד מאוד ארוך)

אלבוס התפרץ לחדר של ג׳יימס שקרא בנביא היומי, והתחיל לספר לו בהתלהבות: "ניכנסתי לחדר העבודה של אבא ו-" "אז נכנסת לחדר עבודה של אבא " ג׳יימס קטע את אלבוס בשעמום בלי להסיר עיינים מהנביא,ואז קלט מה אחיו אמר וקפץ מהמיטה בצעקה "נכנסת לחדר העבודה של אבא?! מה אתה נורמאלי!? אתה לא יודע איזה יום היום?!?" אלבוס חייך ואמר "אני לא נורמאלי כמו שאתה יודע,וכן אני יודע איזה יום היום!" ג׳יימס גילגל את העיינים שלו שום מכשול שאבא שלו ישים לא יצליח למנוע מאחיו לעשות את מה שהוא רוצה, ואפילו יגרום לו לרצות יותר…

"נו אז מה קרה?" שאל בציפיה דרוכה לשמוע אבל הקפיד להישמע משועמם,אלבוס חייך הוא ראה שג׳יימס להוט לשמוע אז הוא התענג על הרגע ואמר "טווווב אז איפה היינו?אהה הינה אז נכנסתי לחדר של אבא ו-" "נו תגיד כבר אין לי את כל היום מה ראית?"קטע אותו ג׳יימס,"זהו שזה מה שלא ראיתי,לא ראיתי את אבא" ג׳יימס היה המום,לקח לו רגע לקלט "אז איפה הוא?" הוא שאל באי אמון "זהו שאת זה אנחנו עומדים לגלות" אלבוס אמר כאילו זה מובן מאליו.

אחרי קצת צרחות מצד ג׳יימס (שחזר והזכיר לאלבוס שהוא פשוט לא נורמאלי) הם התגנבו בשרביטים שלופים אל עבר חדר העבודה של אביהם עוברים דרך המסדרון הארוך אל עבר הדלת השחורה שהייתה שונה משאר הדלתות בבית שהיו בהירים, כשהם היו קטנים הם תמיד חשבו שזה משום שאבא שלהם רצה להבהיר שחדר עבודתו הוא מקום סגור, אבל ככל שגדלו התעלומה כבר לא הטרידה אותם כלל אבל באותו הרגע הם הביטו אחד בשני וידעו שיעשו הכל כדי לגלות מה עומד מאחורי הדלת שמלאה את ילדותם במיסתורין. עכשיו שידעו שזאת לא התעלומה היחידה שמסתתרת בחדר, שניהם ידעו שהם עוד יגלו את סודותיו של החדר או לפחות ינסו.

הם פתחו את הדלת שהייתה מלאה הגנות וכשפים מורכבים שרק נחישותו של אלבוס יכלה לעקוף. הם נכנסו לחדר שהיה גדול ואפלולי והדבר הראשון ששמו לב אליו היה מעין קערה מיוחדת שהחומר הלא ברור בתוכה זהר בחשכת החדר, כמו קורא להם להיכנס.

תגובות?