ההמצאה הכי טובה בעולם

פרק 4 – ניקיון יסודי

בבוקר הרמיוני התעוררה מנקישה חלשה על דלת חדרה. היא חלקה את חדרה עם ג'יני, אך זו נהגה לישון חזק מאוד, ולא התעוררה כלל מהרעש.
הרמיוני התיישבה במיטתה ושפשפה את עיניה בחוזקה. היא הבליעה פיהוק קטן וניגשה אל הדלת, פותחת אותה עד לכדי חריץ צר.
"בוקר טוב 'מיוני. זכרתי שביקשת להצטרף אלינו הבוקר." פרד ויזלי נגלה אליה, לבוש בג'ינס תכלת וסוודר ירוק כהה, כבר מאורגן. שיערו הארוך נפל על פניו.
הוא לא הצליח להימנע מלחייך כאשר הבחין בשיערה הפרוע והבעתה המטושטשת. הוא בלי ספק העיר אותה ברגע זה.
"מתי מתחילה הישיבה של המסדר?" הרמיוני מלמלה.
"עוד עשר דקות." אמר פרד והוסיף בחיוך, "תפגשי אותנו במסדרון של הקומה השנייה. תנסי להראות לא חשודה ולעשות רעש."
-
הדלת נסגרה מאחוריה, והרמיוני נמהרה להעיר את ג'יני ולהחליף מפיג'מה לבגדי יום-יום.
ג'יני המהמה בקול לא ברור והסתובבה לצד השני במחאה על ההשכמה המוקדמת.
הרמיוני החליטה להשאירה פשוט כך, ויצאה לצחצח שיניים תוך כדי שהיא אוספת את שיערה הארוך והמתולתל לתוך גומיה שחורה.
במסדרון חיכו לה כבר רון, פרד וג'ורג'. בידיו של ג'ורג' הוחזקו זוג אזניות לבנות, ככל הנראה אזניות מוגלגיות שכושפו בקסם.
הרמיוני התרשמה עמוקות. אם זה יעבוד כמו שצריך – מדובר בהמצאה מבריקה.
יש בהם משהו, בתאומים. הודתה בינה לבין עצמה. הם לא רק עושים רעש – הם מוכשרים מאוד אם הצליחו ליצור דבר כזה.
"רון ואני נחלוק זוג," אמר ג'ורג' בביטחון. "ואת הזוג השני יחלקו פרד והרמיוני. כרגע יש לנו רק 2 זוגות שהוכחו כפעילים באופן מלא."
פרד הוציא מכיס מכנסיו זוג נוסף, והעבירו להרמיוני. מגע ידיו בידיה הקפואות היה נעים ותחושה חמימה נשארה בידיה לאחר שעזב.
"...כולנו יודעים שאתם-יודעים-מי שומר כרגע על פרופיל נמוך, ובעיקר מרוצה מזה שמשרד הקסמים מנסה להוציא את הארי בתור שקרן..." קולו של ארתור נשמע פתאום מתוך האזנייה.
פרד הישיר מבט לתוך עיניה. שפתיו נקמצו. הרמיוני שמחה לדעת שגם לו מפריע היחס שהארי מקבל בתקשורת ומצד משרד הקסמים.
"לפחות עכשיו אנחנו יודעים חלק מהדברים שהוא מנסה להשיג," אמרה טונקס. "נתחיל לחלק משמרות בין מי שיכול ועובד במשרד, מה אומרים?"
"חד משמעית זה מה שצריך לקרות," קינגסלי הגיב לדבריה.
"סיימנו להיום? אם אלו כל העדכונים, אני אלך להעיר את הילדים בנתיים. מתחיל להיות מאוחר," מולי אמרה וקולות של כיסא שנגרר על הרצפה החלו להישמע.
לפני שהרמיוני הספיקה להגיב למשפט האחרון ששמעה, פרד ניתק את האזנייה ממנה והסתיר אותה בכיסו. "לחדרים!" ג'ורג' לחש לארבעתם והם התפזרו בזריזות כל אחד לכיוון חדרו שלו.
-
"זו הייתה ישיבה ממש קצרה, את לא חושבת 'מיוני?" הרמיוני הופתעה למצוא את פרד מאחוריה. היא בדיוק ניקתה חדר שינה-ריק בקומה העליונה בהוראתה של מולי, מטפלת באבק ועורמת בשקית גדולה את כל הציוד המוזר שמצאה שם. היו שם המון פסלונים, תמונות של אנשים, שרשראות... והכל היה פשוט מלא באבק.
לפעמים זה היה נדמה לה שהבית של סיריוס פשוט לא נגמר. הוא היה כל כך גדול, והיו כל כך הרבה חדרים בתוכו. אין סיכוי שנצליח לסיים לנקות אותו עד שנחזור להוגוורטס, ג'יני רטנה באזניה באותו הבוקר כאשר נשלחה לנקות ארון ציוד בקומה הראשונה.
"בהחלט. והיא לא נתנה לנו הרבה מידע. אנחנו כולנו יודעים לומר שאתה-יודע-מי שומר על פרופיל נמוך ונהנה מההכפשות שהארי ודמבלדור עוברים כעת." הרמיוני עצרה את הניקיונות והתיישבה על מיטת האפיריון הגדולה שהייתה בחדר. עננת אבק התפזרה סביבה כאשר עשתה זאת.
פרד צחק בתגובה לכך. "זה נכון. הדבר היחיד שהפתיע אותי, זה שהיה נשמע שיש משהו שאת-יודעת-מי רוצה, ושהוא נמצא במשרד הקסמים."
"והם רוצים לשמור עליו במשמרות..." מצחה של הרמיוני התקמט כאשר ניסתה לחשוב במה יכול להיות מדובר.
פרד התקרב אליה והתיישב לצידה, דיי צמוד אליה, על מיטת האפיריון. "אני לא יודע מה זה יכול להיות, חשבתי על זה הרבה."
הרמיוני שמה לב לקרבתו אליה, תחושת לחץ קלה התעוררה בבטנה כתגובה לכך. היא ניסתה להתעלם.
"פרד שתדע, האזני-עזר זו המצאה לחלוטין גאונית. כל הכבוד לשניכם... זה מדהים." היא הודתה, "תמיד אני חושבת על זה שיש המון דברים שהמוגלגים הצליחו לפתח במהלך השנים, המצאות מדהימות. ומנגד עולם הקוסמים מרגיש לי כאילו בדברים מסוימים עצר בימי הביניים. עוד מעט המוגלגים יעקפו אותנו עם הטכנולוגיות שלהם."
פרד הסתכל בעיניה של הרמיוני, נרעש מהמחמאות שקיבל. ועוד ממנה.
"תודה רבה, 'מיוני. אני מקווה שאוכל להמשיך להרשים אותך כך..."
"אני מקווה שתעשו בהם רק שימושים טובים." היא חייכה. פרד נצבט בחרטה והתמלא בתחושת אי נוחות. אם היא הייתה יודעת שצותתי לה באמצעותם...
-
ימים המשיכו לחלוף בכיכר גרימולד מספר 12.
הרמיוני שמה לב כי פרד ויזלי תופס יותר ויותר מקום במחשבותיה. איכשהו, היא התחילה לשים לב אליו יותר, וגם הוא מצידו – התייחס אליה הרבה, התיישב לצידה בארוחות ודאג להצחיק אותה ברגעים של שעמום כשניקו ביחד חדרים גדולים ומאובקים.
הוא עדיין המשיך לקנטר אותה ולצחוק עליה, אבל היא הרגישה שהכל קורה בתוך תחושה של חיבה גדולה. זה היה נעים. היא שמחה שהם התקרבו בצורה הזו, והיא זכתה לגלות את פרד הרגיש והחכם, המצחיק והאכפתי.
אפילו בתוך-תוכה, קיוותה שאולי הוא יוכל  אי פעם לראות בה יותר מידידה.
זה הפחיד אותה, המחשבות האלו. ורוב הפעמים, כשצצו בראשה, היא מיהרה לגרש אותן.
אני לא אנג'לינה, או קייטי או אליסיה. אסור לי להתבלבל. הוא סתם נחמד אליי.
עוד רצף של מחשבות מהסוג הזה הפריעו לה באחת מן ארוחות הערב, כשלפתע שמעה קול מוכר מגיע מכיוון כניסת הבית.
הארי?

הפרק הקודם		הפרק הבא