הארי פוטר והנשמה האבודה

הפרק מוקדש לאור/ הזוהר הצפוני

סליחה שלא העלנו הרבה זמן...

"אדונילי הארי, מסוכן בהוגוורטס. מסוכן מאוד מאוד. דובי אמור אמר לקריצ'ר לא לתת לאדונילי הבן של הארי ללכת"  עיניו המופתעות של הארי היו נועצות בקריצ'ר הוא פתח את פיו אך לפני שהספיק לומר משהו "קוראים לי אלבוס לא הבן של הארי!" רטן אלבוס "אדונילי אלבוס קריצ'ר מצטער מאוד מאוד" קריצ'ר קד קידה עמוקה לפני אלבוס. "אמממ קריצ'ר?" אמר הארי בהיסוס קריצ'ר הזדקף והסתכל על הארי במבט שואל "אמרת שדובי אמר לך את זה?" קריצ'ר הנהן לאות כן, הארי מצמץ מנסה לסלק את הדמעות שעלו בעיניו לזכרו של דובי, אלבוס הסתכל על אביו בשאלה "אבא?" הוא שאל בקול שקט ומהוסס "מי זה דובי?" דמעה סרבנית זלגה על פניו של הארי והשאירה פס רטוב במורד פניו "תחזיק ביד שלי אלבוס, אנחנו נלך מכאן, קריצ'ר בו איתנו גם" הוא אמר כמקבל החלטה סופית, "הולכים להוגוורטס?" קולו של אלבוס האדיש בדרך כלל הביע את אכזבת, הארי תפס בידו של אלבוס ובידו של קריצ'ר והם נעלמו משם בקול פקיעה קטן.

פלר ישבה עם כוס קפה במטבחה הקטן והמטופח קוראת על צפרדעי שוקולד שתקפו עובד משרד הקסמים. ויקטואר, דומיניק ולואיס כבר עלו על רכבת האקספרס להוגוורטס וביל היה בעבודתו בבנק הקוסמים גרינגוטס, היא לקחה לגימה נוספת מכוס הקפה שלה כשהיא שמעה קול פקיעה קטן מחצר בקתת הצדפים 'בטח ביל שכח משהו' היא חשבה לעצמה מצחקקת ויצאה לראות מי הגיע " 'ארי, אלבוס... גמדון בית?" היא הסכלה על שלושתם מופתעת "מה אתם עושים פה בחוץ? בואו תכנסו" היא פסעה לתוך הבית עוברת בדלת הפתוחה מובילה את הארי אלבוס וקריצ'ר אחריה "מה מביא א'תכם לפה?" אלבוס הסתכל על אביו בשאלה "למה אנחנו פה באמת?". "באנו לבקר את-" הארי השתנק "דובי" אלבוס הסתכל על אביו בשאלה "ממתי יש לנו בן דוד דובי?" פלר הרימה גבה "אתה רוצה להגיד לי שאתה לא יודע מי זה דובי?". "זה מה שאמרתי" אלבוס גלגל עיניים "פשוט נלך אליו, טוב?" שאל הארי מביט בפלר בתחינה ובלי לחכות לתושבה הוא יצא מהבית, אלבוס פלר וקריצ'ר הלכו אחריו עד שהם הגיעו למצבה שעליה כתוב בכתב ידו של הארי:

כאן נח דובי

גמדון חופשי

הארי נפל על ברכיו נותן לדמעות לזלוג החוצה מתעלם ממבטי השאלה שנעץ בו אלבוס "הוא... הוא... הוא... ניסה פעם להציל אותי" הוא אמר תוך כדי בכי "הוא ניסה למנוע ממני להגיע להוגוורטס... זה- זה היה בשביל להציל אותי"  פלר הביטה במצבה ודמעה גלשה במורד לחיה "אבל- הוא טעה, הוגוורטס תמיד היה המקום הכי בטוח- ג גם בשבילך אלבוס" "אבא?" אלבוס הופתע מבכיו של אביו "הוא- הוא גם הציל אותי כש- כשוולדמורט כמעט תפס אותי הוא- הוא הציל אותי- הוא- הוא מת בגללי!" "אבא!" אלבוס למד על בשרו מה קורה כשאביו מואשם, גם אם הוא מאשים את עצמו, באשמה לרצח "אם- אם רק הייתי חכם מס- מספיק כדי לקחת את הסכין הזאת מבלטרקיס" את המילה האחרונה הוא ירק מפיו בכעס, אלבוס הסתכל על הארי חסר אונים, הוא אף פעם לא נתקל באביו בוכה בצורה כזאת ומספר על עברו "תה?" פלר התקרבה ובידה מגש עם קנקן ספלים ועוגיות "תודה" אמר הארי בקול חלוש וקיבל כוס תה חם מידה של פלר "שנכנס?" היא שאלה בקול שקט  הארי לא ענה לה, הוא רק לגם מכוס התה ופסע אחרי אלבוס אל תוך הבית.

"אני חלום חלמתי על דובי" אמר קריצ'ר לפני שמישהו הספיק לשאול "הוא אמור אמר לקריצ'ר שמסוכן בהוגוורטס, ושאסור לתת לאדונילים הילדים של הארי ללכת" קריצ'ר השתתק מצפה לתגובה אך משזאת לא נשמעה הוא המשיך "קריצ'ר שאול שאל את דובי מי הוא ודובי ענה 'דובי, גמדון חופשי' ואמור אמר שוב שאסור לאדונילים הילדים של הארי להגיע להוגוורטס" קריצ'ר נשם נשימה עמוקה "כי סכנה עורבת בהוגוורטס, סכנה שאי אפשר להתחמק מפניה, ואז הוא נעלם וקריצ'ר חלום חלם שהוא בחוף הי-" " תודה קריצ'ר" הארי קטע אותו, אלבוס קדימה יש לך עוד מזוודה לארוז" קריצ'ר הסתכל על הארי לא מבין למה אלבוס צריך לארוז מזוודה "תודה פלר" הארי תפס בידו של אלבוס והם התעתקו משם בקול פקיעה קטן.

תגובות??

הפרק הקודם