הנרי ומקס 2 - טורניר הקוסמים העולמי

רכבת האקספרס של הוגוורטס שטה בין העננים בדרכה אל אפריקה.
אני והנרי בדיוק התעוררנו בקרון השינה של הבנים. לבשנו את מדי גריפינדור והצצנו מהחלונות של הרכבת אל עבר הים התיכון הזוהר בטורקיז. השמש שזה עתה יצאה עוד לא הספיקה לעלות ולהתנתק מקצה האופק, ונראתה כעת כגלגל ענק צהוב הטובל בים.
יצאנו לעבר קרון האוכל כדי להכין לעצמנו קפה.
"אתה תראה עוד רגע," אמר לי הנרי, "מקגונגל עומדת לקרוא לי לדבר איתה. אבל אנחנו צריכים לשחק אותה מופתעים כאילו לא ידענו על זה".
"למה שהיא תהיה ערה בשעה הזאת?"
"מאיפה לי לדעת..."
בקרון האוכל פרופסור מקגונגל ישבה ודיברה עם שני תלמידים מהפאלפאף.
"בוקר טוב תלמידים", היא אמרה לנו כשנכנסנו.
"בוקר טוב, פרופסור".
התיישבנו על יד שולחן בצד השני של הקרון, הכנו קפה והחזקנו את הכוסות הרותחים בין הידיים שלנו בעודנו מביטים דרך החלון.
"הנרי," מקגונגל סובבה את כיסאה לעברנו וסימנה להנרי לגשת אליה.
הנרי הרים גבות בהפתעה, הביט בי, עקף את השולחן והלך להתיישב איתה ועם שני תלמידי הפאלפאף.
נשארתי לבדי בשולחן והבטתי בהם משוחחים. רגע אחר כך הדלת של הקרון נפתחה ודיאן בל נכנסה פנימה עם עיניים מצומצמות. היא ראתה את הנרי ומקגונגל יושבים יחד, והגיעה להתיישב לידי בשולחן.
"בוקר טוב", אמרתי לה.
"סתום", היא אמרה.
לקח לי שניה להתאפס ולהבין מה קורה. דיאן נאנחה והורידה את ראשה על השולחן.
"קרה משהו?" גיששתי בעדינות.
"לא."
"את רוצה שאני אכין לך קפה?"
"כן." היא אמרה. היא הרימה את ראשה והביטה בי בעיניים אדומות. "מקס, אני צריכה עזרה".
הבטתי אחורה על מקגונגל. "את רוצה ללכת למקום עם קצת יותר פרטיות?" שאלתי אותה.
"כן".
הכנתי לה קפה ויצאנו לקרון ששימש בתור חדר מועדון. הוא היה ריק.
התיישבנו על שתי ספות ודיאן התחילה לבכות.
"מה קרה, דיאן?" זימנתי חבילה של טישו בשרביט שלישלי והגשתי לה נייר.
"אתה כזה אדיוט," היא אמרה וקינחה את האף בקולניות.
"איזה כיף לשמוע תגובות כאלה על הבוקר..."
"סליחה, לא התכוונתי", היא אמרה. "פשוט, פחחח... לפעמים יש דברים שהייתי רוצה שתדע אבל... אני לא יכולה לספר לך".
"את יכולה לספר, הכל טוב," אמרתי לה.
היא הביטה בי, ובאותו רגע נפתחה דלת הקרון והנרי נכנס פנימה.
"לא טוב, לא טוב", הוא אמר ותפס את ראשו בשני ידיו.
דיאן נעמדה במהירות, עקפה את הנרי וטרקה אחריה את דלת התא.
הנרי הצביע לכיוון הדלת בשאלה ובסוף הניד בראשו.
"לא משנה", הוא אמר והתיישב, "בקיצור, אני בבעיה, מקס. נכון דיברתי עכשיו עם מקגונגל?"
נשענתי אחורה. "חכה רגע עם מקגונגל. תגיד - מה קרה לדיאן?"
"עזוב את דיאן," הוא אמר. "אני רוצה לדבר איתך על משהו חשוב!"
"אם חברה שלך בוכה, זה משהו חשוב", אמרתי לו.
הוא הביט בי מופתע, נעמד ואמר, "לא משנה, אני אסתדר".
לפני שהוא הלך הוא הוציא מהגלימה שלו ספר עתיק והניח אותו על השולחן. "זה הספר של מרלין, אגב. העותק האחרון הקיים שלו."
"לא צריך את זה. תהנה עם זה לבד", אמרתי לו.
הוא התעלם והמשיך ללכת.
תפסתי את הספר הכבד וזרקתי אותו על הנרי בכל הכוח. הספר פגע לו בגב והנרי הרים את ידיו להגן על ראשו.
עקפתי אותו, דילגתי מעל הדפים המתעופפים ויצאתי לפניו מהתא.
"מקס," הנרי קרא אחרי. "מה שדיברתי איתו על מקגונגל זה על שיטה סודית שגיליתי לרמות על גביע האש ולהיבחר לטורניר! היא ניסתה להוציא ממני מה אני יודע! אני צריך לדבר איתך על זה!".
התעלמתי ממנו. לא מעניין אותי עכשיו. שייבחר הוא בעצמו.

הפרק הקודם		הפרק הבא