רון של פלא

הם נאספו באולם מחוץ לאולם הגדול. רון ניסה להציץ מהחלונות באולם הכניסה ולמצוא את סדריק, אבל הארי אמר לו שהם עוד לא הגיעו.

הם נאסו בטור וחיכו כמה דקות עד שמקונגל קראה להם להכנס. הרמיוני היתה חיוורת קלות, הארי לא הפסיק להצהיר שהוא יהיה בגריפינדור ורון שתק.

מקונגל הניחה שרפרף וכן כובע מרופט- "זאת מצנפת המיון!" לחשה הרמיוני לכלכ מי שהסכים לשמוע, "יש תמונה בעמוד 156 בהוגוורטס: תולדות!" - והתחילה לקרוא שמות מתוך רשימה ארוכה.

רון הרגיש מטושטש. הוא התעורר רק כשהרמיוני דחפה אותו כדי להתקדם למצנפת, לאחר ששמה נקרא. היא התיישבה בלהיטות על השרפרף ומשכה את הכובע עד אוזניה.

"לא כ"כ חפץ הסטורי מקודש עכשיו, הא?" רטן הארי, ורון הגיב בחיוך חיוור.

הרמיוני נשארה תחת הכובע זמן ארוך, והמצנפת נראתה בהתלבטות. לבסוף פלטה-

"רי-גריפינדור!"

הרמיוני קמה, כושלת, קצת מעורערת. היא דידתה אל השולחן של גריפינדור והתיישבה בפינה.

נוויל מוין לגריפינדור, הארי מוין לגריפינדור, מאלפוי מוין לסלית'רין ונער כהה שער מוין להפלפאף והתיישב ליד סדריק, כשמקונגל קראה "ווויזלי, רון!" והאולם כלו השתתק.

רון צעד לעבר השרפרף, הרים את המצנפת, ולא הספיק להניח אותו על ראשו ולהתיישב כשהיא צעקה- "גריפינדור!" בקול רם יותר מכל הקודמים.

האולם התפוצץ. קריאות קצובות עלו מהשולחן של גרפינדור - "WONDER WEASLEY! רון של פלא! רון של פלא!", ומכל עבר האולם נשמעו לחשושים אודות המיון המהיר זה מאות שנים. רק כשדמבלדור החווה בשרביטו תנועה קלה כלפי מעלה ולפתע התקרה החשיכה- הרמיוני לא ידעה שדמבלדור יכול לעשות את זה- האולם החל להרגע ומקונגל המשיכה במיון.

לאחר ש"זאביני, בלייז!" מוין לבית סליתרין כמעט מיידית, הסתיים המיון והאוכל החל להופיע על השולחנות. רון החל לאכול מיידית, והארי והרמיוני התחילו להחליף רשמים על המיון הראשון שחוו בימי חייהם. הם החלו לאכול רק כשאוליבר ווד, שהתעקש לשבת ליד הארי, העיר להם שתכף ייגמר האוכל. הארי הספיק לאכול קערת מרק ופרוסת בשר לפני שהשולחנות התרוקנו, דמבלדור אמר כמה מילים והמדריכים של השנה החמישית קראו לתלמידים לעלות איתם.

"זה היה יום ארוך", פהק הארי. רון הסכים, וברגע שהגיעו לחדרם נשכב על המיטה ונרדם.

הפרק הקודם		הפרק הבא