טונקס ומסדר עוף החול

"הי, נימפדורה אנדרומדה טונקס." חייך אליה סיריוס בהתגרות.

"שלום, סיריוס אוריון נפטון אקוניס בלק." אתה בישלת את הדייסה, אתה תאכל אותה.

"יש לך שם קצר משלי רק בארבע אותיות, טונקס." הסתייג סיריוס.

"אוף, איך אמא שרדה אותך בתור בן-דוד?" מרטה טונקס את שיערותיה בתסכול.

"הי, הי, בסוף תתקרחי מזה," צחק סיריוס, "יודעת מה? אמקילופוס!" 

שיערה של טונקס נשר לחלוטין לפתע.

"כן? אז תראה את זה." צחקה עליו. היא חשבה על זה, ולפתע הופיע שיער באורך חמישה מטרים, אשר השפתל מטה-מטה. סיריוס הביט בה, המום.

"אה? אז שכחתי. אני לא סוג-של-דוד טוב כבר? טוב, אני אולי לא," הוסיף כשראה את מבטה המגחך. "אבל השיער שלך משתפל למטה מידי. אתגר קטן, נראה אותך מצליחה שהשיער שלך יגיע עד לברך," משראה את מבטה (הפעם צוחק בטירוף מהטמטום של בן- דודה של אמה) נזכר להוסיף משהו ששכח. "אסור לך לקצר את השיער."

טונקס מצאה את המקום הכי גבוה בבית, והתחילה לצמוח לגובה. אך לפתע היכתה בה ההבנה.

"אתה! שתק!" צווחה. סיריוס חדל לזוז.

"ד-מ-ב-ל-ד-ו-ר!" קראה בזעם.

דמבלדור מיהר אל חדר האומנת לשעבר.

"טו... טונק... טונקס! הכל בסדר?" התנשף.

"סיריוס בלק!" צרחה.

דמבלדור,כמובן,ביקש בנועם מקריצ'ר גמדון הבית שיביא תה חם לסלון ("מר קריצ'ר, אנא הבא כוס תה חם לכאן, זה ישמח אותי מאוד."- "אדונילי, קריצ'ר לא יכון-יכין תה לבוגד דם מטונף! זוהמה! מה גבירתילי הייתה אומרת על זה?" מבט אחד בעיניו של סיריוס השתיק אותו).

אחרי שהסביר באורך-רוח על סיריוס. טונקס נרגעה מיד.

פרק מעבר! 

הפרק הקודם