חזרה לעבר

 בפתח עמד איש גדול מימדים, "אפשר בבקשה לדבר בחוץ?" שאל,

"כן בטח" ענתה אנבת' ושלושתם יצאו החוצה,

"קיבלת את המכתב?" שאל את קלר,

" קיבלתי" ענתה,

"מתי את חוגגת?" שאל.

"עוד מעט.." ענתה בחשש.

"מי אתה?" שאלה אנבת', 

"חי זקנו של מרלין שכחתי להציג את עצמי" אמר האיש "קוראים לי רובאוס האגריד ואני שומר הקרקעות בהוגוורטס",

"הוגוורטס זה הבית ספר, נכון?" שאלה קלר,

"אכן כן" ענה "בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות" הוסיף בגאווה. 

"איפה זה נמצא בדיוק?" שאל פרסי,

"אהה" ענה האגריד "קצת קשה להסביר את זה",

"אז קלר תלך ותחזור כל יום?" הוסיף לשאול,

האגריד הסתכל עליו ואמר בנחת "זה פנימייה", האגריד החליט לא לחשוף את הסיבה האמיתית שהגיע לוודא שקלר תלך לבית הספר,

"פנימייה?!" שאל פרסי בתהדמה והסתכלה על אנבת' הם ניהלו שיחה במבטים זה הלך בערך  ככה:

"פנימייה את קולטת?" 

"אני לא מבינה מה כל כך רע בזה" 

"היא תגור רחוק מפה"

"ממתי אתה כזה דאגן?" 

"מאז שיש לנו בת!"

נראה שאנבת' ניצחה, "אוקיי" אמר פרסי באנחה "היא תלך לבית הספר הזה",

האגריד פנה לקלר ושאל,  "אני אראה אותך בהוגוורטס אה?",

קלר הנהנה במרץ ואז פנתה לאביה, "תודה תודה תודה" אמרה וחיבקה את הוריה.

ואז הסתובבה להאגריד, "ביי האגר-" התחילה לומר אבל האגריד כבר לא היה שם, קלר פערה את פיה בתדהמה, 

"קדימה בואי ניכנס הביתה" אמר פרסי "מחר נלך למחנה החצויים".

***

קלר התעוררה לאט, היא קמה מהמיטה בעייפות, 'הולכים למחנה החצויים!' הזכיר לה קול בראשה, ברגע שנזכרה התחילה להתארגן במהירות וירדה למטה.

בסלון אנבת' עבדה על אחד מהשרטוטים שלה.

"בוקר טוב אמא" אמרה, "בוקר טוב קלר" אמרה אנבת' בחיוך והרימה את ראשה מהדף, "את מוכנה?" שאלה,

"כן" ענתה קלר בהתלהבות, עבר זמן מאז שהיא ביקרה שם.

"קדימה" אמר פרסי "למחנה החצויים!".

הפרק הקודם		הפרק הבא