קוסם בלח"י

"אתה תלך לבית ספר ותוודה שלקוסמים אין שום קשר לפעילות בארץ אם כן שלח לנו דיווח ותחתום אותה עם שעווה. הוראות לפעילות נוספת תינתן בהמשך." יצחק הביט באחיו שמסתבר שהיה מפקד וקוסם בלח"י ועכשיו הוא נתן לו הוראות כיצד לפעול בהוגוורטס.

"אני אקח אותך לקנות ציוד. אני מזהיר אותך, שום פעילות חשודה." יעקב הביט בו בחומרה ואז הוסיף בחיוך. " אה.. ואל תשכח להנות מהחוויה המדהימה של פעם ראשונה בעולם הקוסמים."  

הוריו של יצחק היו מנוסים בעניין של קוסמים היה להם מספיק להסתדר עם הבעיות שיעקב אז יצחק, הילד המחונן וזה שתמיד שומר על הכללים?  זה היה קל בשבילם. לא היה צורך לשכנע אותם להרשות ליצחק ללכת אם יעקב לקנות ציוד ובכלל לא הפריע להם שהוא יכול להפוך אותם לקרפדות בלילה. כמו שאביו של יצחק היה אומר: מקסימום יהיה לנו זימים. אף אחד לא באמת חשב שזה מצחיק אבל הם תמיד חיכו חיוך מנומס וכיבדו אותו.

"יצחק! יצחק! אתה בא עצלן שכמותך?" צעק יעקב ותופף באצבעותיו בעצבנות.

"אני בא, רק רגע!" צעק יצחק חזרה ומיהר לסלון הפצפון שבביתם הקטן.

"אבא? אמא? אה.. רק רציתי לתהות בקשר לכשרות וזה.. " הוא אמר בחשש. הוא לא רצה להטריד את הוריו עוד לפני שיצאו לעבודה.

"נדאג לזה אחר כך בסדר? אחרי שנדבר עם יעקב." יצחק הנהן בראשו והלך אל יעקב שכבר נגמרה לו הסבלנות.

"החזק בידי." פקד יעקב והושיט את זרעו. לפתע יצחק הרגיש כיאילו משהו מתפתל בקיבתו. כעבור שניה הוא מצא את עצמו בתוך המון גואש בתוך סמטאה רחבה בהרבה מהסמטאות בירושלים.

המחזה היה מרהיב המוני מכשפים ומכשפות פטפטו בקול רם וחתולים בקול צבעי הקשת השתחלו בין רגלי ההמון.

"וואו!" פלט יצחק לבסוף ופנה אל אחיו. "לאן עכשיו?" הוא שאל. יעקב לא אמר דבר, הוא רק הוביל אותו בין ההמון הסואן הישר ל-

"גרינגרוטס! הבנק הקוסמים היחד מסוגו בעולם!" אמר יעקב בגאווה והחווה על בנין לבן ענק בקצה הסמטא.

יצחק חייך. "זה לא ממש סמטא. אתה יודע, הסמטאות אצלנו בחיים לא היו מכילות בניין כזה." 

"זה הנפלאות בקסמים." ענה יעקב וחייך.

יעקב הוביל אותו לתוך הבניין היה שם שלט באנגלית. זה היה נראה כמו שיר.

"יעקב מה זה? אני לא כל כך טוב באנגלית.. אני יודע לדבר טוב אבל יותר מזה.."  שאל יצחק בסקרנות.

"בתרגום חופשי מקוצר מאוד- אל תגנבו מכאן כי אם אפילו תחשבו על זה הלך עליכם." אמר יעקב   וחייך לעצמו.

"אני אתן לך לקנות מהכסף שלי ותחזיר בבוא העת." אמר וניגש אל גובלין- שעליהם הסביר ליצחק לפני שהגיעו - וביקש לגשת לכספת שלו. 

"אני חושב שאני עומד להקיא." אמר יצחק ונשען על הקיר ליד הכספת של אחיו. 

אחיו לא ענה הוא פשוט נשען ליד יצחק וניסה למנוע מרגליו לשקשק.

"תרחקו אחורה." אמר הגובלין ויצחק הביט מעבר לכתפו של הגובלין בסקרנות.

"וואו כל זה שלך?" שאל יצחק בהתפעלות כאשר הביט על שני הרים קטנים של מטבעות זהב ונחושת.

"כן, יצי. זה הכספת שלי ובעז"ה היא תהיה גם שלך." הוא אמר וחייך.

הוא לקח חופן מהסוג הזה ומהסוג השני והכניס לארנק קטן, והושיט אותו ליצחק.

"זה יספיק." הוא אמר.

הפרק הקודם		הפרק הבא