אוצרות המוות

"סוכריות רחף. צפרדעי שוקולד. סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים. המבטיק הכי מתנפח של דורבל. נו כבר!" צעק שקד ובעט בגרגול אבן, מה שגרם לו לקפץ בכאב ולקרוא: "או, או, או, או, או, או, או, או!"

הוא החזיק ברגלו תוך כדי הקפיצה.

"אוף! הלוואי שהיה לי כאן שוקולד של הדובשנריה! זה תמיד מקל על הכאב..." פיו נפער שגרגול האבן קפץ הצידה והניח לו להיכנס לדרגנוע.

הוא עלה למעלה, ודפק על הדלת. 

"היכנס." נשמע קול מנומס מבפנים.

שקד נכנס.

"שב," אמרה אישה חמורת סבר ורמזה בראשה לכיוון כיסא קשה שהיה מולה.

בהינף שרביט היא סגרה את הדלת.

"מה אתה רוצה?"

"גברתי קוראים לי שקד פרקס-"

עינייה נפערו.

"פרקס?! פרקס????!!!!"

"אמממ, כן גברתי. אני מניח שאת יודעת על אוצרות המוות-"

"מובן שאני יודעת! כבר שנים אני חוקרת אותם! איך לא שמתי לב אליך קודם..." אמרה והתחילה למלמל.

"גברתי, מה לעשות-?"

"בואי איתי, נמצא את פברל ופוטר ותיצאו למסע!" היא נראתה משולהבת, כמו ילדה קטנה שנתנו לה סוכריה על מקל.

"אמממ.... טוב גבירתי!"

הם הלכו קצת, עד ששקד נתקל בילדה.

היא הייתה מאד גבוהה, עם שיער שחור חלק ארוך, ועיניים כחולות נוצצות, ושפתיים ורודות ודקות.

"מי אתה?" היא שאלה בחוסר נימוס.

"אני שקד."

פרופסור מקנוגל התפרצה.

"אנסטסיה! בדיוק אותך חיפשנו! זה שקד פרקס!" 

אנסטסיה בחנה את שקד שניה, ואז אמרה: "טוב- בוא נלך למצוא את פוטר!" והתחילה ללכת במהירות.

הם עצרו בכניסה למועדון גריפינדור.

"הוגסמיד" אמרה הפרופסור, ושקד ראה את אנסטסיה כותבת את הסיסמא על ידה.

בפנים לא ישבו הרבה ילדים, ומקנוגל פנתה לילד עם שיער אדום ומבולגן, ועיניים ירוקות. (זה לא על פי הספר השמיני)

"ג'יימס! זה פרקס, וזאת פברל, בואו!"

ג'ימס הזדקף במקומו בעניין.

"בוא כבר!" הוא קם במהירות מפתיעה, ונעמד לצידם.

הפרופסור החזירה אותם למשרד.

"המקום הראשון שבו תצטרכו לבקר, הוא יער אלבניה. אחרי זה תמשיכו בעזרת אלה." היא תלתה על כתפייהם תיקים כבדים.

"בהצלחה! ביי!"

הפרק הקודם		הפרק הבא