ציידי הצללים בהוגוורטס אבן החכמים *גמור*

היי חברה. אני אף פעם לא החלטתי איזה עולם אני הכי אוהבת. הארי פוטר או ציידי הצללים.

ולכן עלה לי רעיון. מה יקרה אם אני ערבב את שני העולמות ביחד?

טוב, יצא לי סלבוחטה (מילה שהמצאתי) שלמה. מקווה שתאהבו.

אל תשכחו להגיב.

כל הזכויות שמורות כמובן לג'יי קיי רולינג ולקסנדרה קלייר.

זה שבכוחו להביס את אדון האופל קרב ובא... הם שחמקו ממנו כבר שלושה פעמים, להם יוולד הוא בשלהי החודש השביעי... ואדון האופל יסמן אותו כשווה לו, אך ברשותו יעמוד כוח שאדון האופל אינו מכיר... ואחד מהם יומת בידיי השני כי איש מהם לא יוכל לחיות כל עוד השני ימשיך להתקיים....

סוורוס סנייפ נעמד. נאנח בסיפוק. בזכות המידע הזה אדון האופל בוודאי יהפוך אותו לאיש סודו הקרוב. המידע הזה יאפיל על כל אוכלי המוות האחרים. הוא פנה לסוב על עקבותיו שלפתע הוא שמע את קולה של סיביל טרלוני שוב, צרוד ובעל גלים משונים. הוא השתופף על מקומו והאזין:

בעוד חמישה חודשים אדון הצללים יצור שלושה לוחמים בעלי דם קדוש ואחד טמא. הבן והבת יהיו קשורים בקשר דם... שלושתם בכוחות משותפים יוכלו להציל את עולם הקוסמים ועולם הצללים יחד...

סוורוס סנייפ קם על מקומו מבולבל לחלוטין. 'כנראה זה סתם עוד מהשטיות הרגילות שטרלוני מוציאה מפיה' הוא סיכם לעצמו. 'אין שום סיבה שאני אספר את זה לאדון האופל'.

קליירי זרקה את הסכין על הרצפה בייאוש. “אני פשוט לא טובה בזה,” היא קראה בכעס.

"את טובה בזה,” אמר אלק. “פשוט לא התאמנת מספיק.”

"אתה אמרת את זה בערך עשרת אלפים פעם - “

"אולי אני פשוט אקרא להוד'ג שהוא יאמן אותך.”

- “ לשיעור הזה,” סיימה קליירי את המשפט.

אלק נאנח. לא היה לו עוד מה לומר.

"אני פשוט הייתי הופך אותך למטרה,” אמר קול יהיר שקליירי שנאה. “אולי רק אחרי שהבטן שלך תשופד בסכין אז תדעי מה זה אומר לפגוע במטרה,” הוא העיף מבט סביבו. “ולא בחלון שנמצא שני מטר מהמטרה.”

"אה, כן?” קראה קליירי בכעס. “ואיפה בדיוק אתה פגעת עם הסכינים בפעמים הראשונות שהתאמנת? או ששכחת שוולנטיין הוא זה שאימן אותך?”

ג'ייס צמצם את עיניו. “את יודעת מה מוזר?”

"לא, עכשיו בוא והאר את עיניי,” אמרה קליירי בציניות.

"לשתינו יש דם מלאכים, כשאני הייתי בן שלוש הצלחתי לפגוע בול במטרה בפעם הראשונה, את עכשיו בת עשר? (וחצי, הוסיפה קליירי בשפתיים חשוקות.) ואת לא מצליחה לפגוע במטרות בפעם השלוש עשרה לפחות.”

"רוצה להתאמן בסיף?” מיהר אלק לומר לפני שקליירי תספיק להתנפל על ג'ייס במכות.

"כמובן,” ענה ג'ייס. הוא שלף את להב השרפים שלו והציב אותו מול פניו. אלק לקח את אחת החרבות שהייתה תלויה על הקיר. עברה עוד אלפית שנייה ושני החרבות התנגשו בקול צורם.

קליירי ישבה על הרצפה וצפתה בשניהם מהצד. איך הם נלחמו בניהם בצורה כה מושלמת. היה ברור לכולם שהם נועדו להיות פרבאטי. קליירי אף פעם לא הבינה איך אלק מסוגל להיהפך להיות הפרבאטי של יצור כמו ג'ייס. בעוד כמה שנים הם יעברו את הטקס. אחרי הכל ג'ייס בסך הכל בן אחד עשרה עכשיו. אלק גדול ממנו בשנה.

קליירי בת עשר וחצי אבל נראית כמו בת שמונה. ג'ייס הגיע למכון לפני שנה. עד אז וולנטיין גידל אותו, אחרי שהרג את הוריו. כולם ידעו לוולנטיין הזריק לה ולג'ייס דם של מאלכים. עדיין לא יודעים בבירור מה ההשפעות של זה אבל כולם אומרים שזה כנראה יתגלה כהם יגדלו.

אחיה, ג'ונתן לעומת זאת, קיבל מאביהם 'מתנה' קצת שונה. דם של שדים. זה עשה אותו מרושע וחזק. אחרי אין ספור מעצרים והזהרות הוא נשלח לעיר השתקנים, לעבור את הטקס הידוע לשמצה שבו מורידים לצייד צללים את הרונות והופכים אותו לסתמי. ג'ונתן אף פעם לא הגיע לעיר השתקנים. הוא הצליח איכשהו לברוח בדרך ומאז לא שמעו ממנו.

"הלכתי לחדר," פלטה קליירי כשהיא יודעת ששניהם לא שמעו אותה. היא קמה ויצאה מן האולם במהירות.

היא חצתה את המכון במהירות.

"קליירי?" קולה של מריס הפתיע אותה. היא הרימה את ראשה. "סיימת את האימון עם אלק?" שאלה מריס.

קליירי נאנחה. "בערך, פשוט ג'ייס הגיע פתאום ולקח את אלק אליו."

"את יודעת קליירי? אני לא מבינה למה את שונאת את ג'ייס כל כך."

"אה, כן?" קולה של קליירי עלה בפתאומיות בכמה אוקטבות. "הוא יצור מגעיל ושחצן. ברצינות, אני לא מבינה איך אלק מסכים אפילו לשקול להיות הפרבאטי שלו."

"את פשוט צריכה לתת לו הזדמנות," אמר מריס "כמו אלק. הוא כנראה הכיר את ג'ייס האמיתי."

"אני צריכה ללכת להתקלח," פלטה קליירי. לפני שאימה הספיקה להגיד עוד משהו היא רצה לחדר שלה.

היא התקלחה כמעט בפראות. נמאס לה שכולם מהללים את ג'ייס ואומרים שהוא יהיה צייד הצללים של הדור הבא. היא יודעת שלפעמים היא קצת אכזרית אליו, בהתחשב בזה שהוא 'זכה' לראות את הוריו נהרגים לו מול העיניים אבל היי, זה לא שהוא לא מתאכזר אליה בערך עשר פעמים בדקה.

היא יצאה מהמקלחת. היא פנתה להשתרע על מיטתה אלא שמשהו או מישהו כבר עמד עליה.

קליירי פערה את פיה עד שהינשוף כבר היה יכול להיכנס אליו.

על מיטתה עמד ינשוף גדול ויפה תואר. הוא החזיק במקורו מכתב לבן. הוא הביט בקליירי ואז שמט את המכתב על מיטתה ולפני שהיא הספיקה להגיב בצורה כלשהי הוא התעופף מן החלון ונעלם.

קליירי מצמצה לרגע, מעכלת מה קרה כאן בשניות האחרונות.

היא נגשה בסקרנות למכתב. היא קרעה את חותמת השעווה, תוך כדי שהיא בוחנת את הסמל המוזר שהיא מורכב מכמה חיות? בתוך המעטפה נח מכתב. היא פתחה אותו וקראה את תוכנו בשקיקה. עיניה הירוקות נפערו יותר ויותר ככל שהיא המשיכה לקרוא.

דפיקות נשמעו מכיוון הדלת. קליירי החביאה את המכתב מאחורי גבה. "כן?" היא קראה.

נשמע קול של דלת נפתחת וכעבור כמה רגעים ג'ייס עמד בפתח החדר. מחזיק בידו מכתב.

		הפרק הבא