נוויל לונגבוטום- הסיפור האמיתי

נוויל נתקע בעץ.

אחרי שנוויל נגע בפחית הוא הרגיש משיכה והוא נמשך דרך הפחית.

כשהפחית הפסיקה להסתובב הוא נתקע בעץ.

זה היה עץ אורן גדול.

הדבר הראשון שנוויל חשב היה: "למה הכל קורה לי?"

ההורים שלו איבדו את שפיותם, יש לו סבתא רגזנית, הקרפד שלו בורח ממנו

(והוא מכיר אותו בקושי יומיים) ועכשיו הוא רק נגע בפחית ואיכשהו נעלם מהרכבת ונתקע בעץ.

נוויל ראה שלפחות הפעם הקרפד שלו נשאר אתו.

טרבור ישן בכיס של נוויל.

נוויל הסתכל מעבר לעץ וראה 12 ביתנים, שדות תות, ביתן גדול עם 3 קומות, ויער.

נוויל התקדם מעבר לעץ ונתקע באמצע הדרך.

כאילו היה שם מחסום בלתי נראה.

הוא ניסה לעבור בכוח אבל נכשל.

לאחר זמן מה שהוא דחף ודחף, הוא ראה איש על שתי פרסות ועם זוג קרניים רץ לכיוון העץ.

נוויל לא הספיק להזהיר אותו לגבי המחסום אבל האיש\תיש עבר את המחסום

כאילו לא היה.

התיש הפסיק לרוץ והתחיל להתנשף.

הוא ברח ממפלצת דמוית נחש שקראה לעברו "תחזור הנה סאטיר טעים שכמוך"

היא רצה לעבר ה "סאטיר" (חצי אדם חצי תיש- דבר שנוויל גילה לבד) ונתקעה במחסום אבל המחסום לא הדף אותה אחורה אלא פורר אותה.

נוויל לא הספיק לשאול איך וה "סאטיר" אמר "זה הגבול הקסום."

בוא ילד, אנחנו צריכים למצוא את כירון."

נוויל צעד עם הסאטיר לתוך הגבול הקסום.

הסאטיר מילמל משהו ונוויל יכל לעבור דרך הגבול.

הסאטיר הוביל את נוויל אל "מדריך הפעילויות, כירון".

כירון היה קנטאור.

וכירון שוחח עם הסאטיר שמסתבר ששמו הוא גרובר.

ואמר לו "הקטה אמרה לנו שיגיע ילד עם גלימה. היא אמרה שהוא לא חצוי.

והיא אמרה לנו לתת לו נבואה לתת לו איזה נעל שהיא הביאה,

והוא כבר ילך לבד."

"אוקיי" אמר גרובר הסאטיר 

"איך קוראים לך?" הוא שאל

"נוויל" ענה נוויל.

"נוויל בוא איתי, יש לנו נבואה לקבל."

ושוב כמו בפרק הקודם: שתי תגובות בשביל פרק חדש.

הפרק הקודם		הפרק הבא