ג'ומנג'י ואבן הקריסטל האבודה

"אתה לא תמצא פה את הספינה שלך,” אמרה הרמיוני. “אנחנו בתוך משחק מחשב, אוח, אתה אפילו לא יודע מזה, לא משנה...”

"אם את מכשפה, אז מה הסימן שלך?”

"סלח לי?” שאלה הרמיוני בבלבול ואז מבט של הבנה פשט על פניה. “אוו, אתם נראה גם לקוחים מתוך איזה ספר או סרט כלשהו, רק שאני לא קראתי אותו.”

"אז אנחנו נכנסנו אל תוך משחק מחשב שקורה בתוך ספר?” שאל אלק.

"לא,” אמרה הרמיוני ביאוש. “תקשיבו, אתם יודעים מה זה משחק מחשב?”

"כן,” ענו אלק, ג'ייס ומגנוס. ג'ק ספארו וגיבס רק בהו בה כאילו היא צפרדע עם קרניים אדומות.

"אז אנחנו עכשיו נמצאים בתוך משחק מחשב, בתוך הדמויות של המשחק מחשב, הבנתם? בגלל זה אנחנו נראים שונה, כדי לצאת בחזרה מהמשחק אז אנחנו צריכים לעשות את המשימה.”

"את רוצה לומר לי שאני תקוע פה בתוך גוף של איש שמן ומישקפופר?” שאל ג'ייס.

"כן,” ענתה הרמיוני.

"לעזעזל עם זה,” קרא ג'ייס בכעס.

"טוב, אתה לא צריך להתעצבן כל כך, אנחנו בסך הכל צריכים לנצח במשחק,” אמר מגנוס בניסיון לפייס אותו.

"ואת זה אמר האיש השרירי והחזק,” מלמל ג'ייס.

"טוב, אז מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו?” שאל אלק. “מה המשימה?”

"טוב, אמור להגיע לכאן איש שהוא חלק מהמשחק, הוא יכניס אותנו לג'יפ כזה ויסביר לנו מה אנחנו צריכים לעשות.” אמרה הרמיוני. “רק שלפני זה בדרך כלל - “ למה אתם מסתכלים עלי ככה?” היא שאלה בפליאה.

גיבס, בדמות הבחורה הרים את ידו והצביע על משהו מאחוריה. הרמיוני הסתובבה אחורנית, היפוטטם גדל מימדים פער לסתות לעומתה. היא פלטה צרחה וחשכה עטפה אותה.

"ווואו,” פלט ג'ק. “היא מתה?”

אף אחד לא ענה. כולם בהו בפעורי פה בהיפופוטם הענקי שחזר באיטיות לנחל שמאחוריו.

צרחה נשמעה לפתע מאחוריהם. הם הסתובבו, הרמיוני נחתה על האדמה, בינות לצמחיה.

"בדרך כלל לפני זה היפופוטם מגיע ואוכל את אחד המשתתפים,” היא סיימה את המשפט. “זה מה שהתחלתי לומר מקודם.”

"רגע, אם הוא אכל אותך אז איך את חיה?” שאל גיבס.

"יש לנו שלושה מחזורי חיים,” מלמלה הרמיוני. “תראו, זה מקועקע לכם על היד, שלושה פסים כאלה...”

"לך יש שניים,” אמר אלק.

"נכון, כי הרגע אני סוג של מתתי, אם אתם מבזבזים את כל שלושת המחזורי חיים אז אתם תמותו באמת.”

"רגע, אז המשימה פה היא פשוט לבטל את הקללה הזאת?” שאל ג'ק.

"לא, זאת לא המשימה,” אמרה הרמיוני.

"אז איך את לא יכולה למות?” שאל ג'יבס.

הרמיוני פתחה את פיה על מנת לענות אבל מישהו אחר כבר הקדים אותה.

"דוקטור ברייבסטון. ברוכים הבאים לגו'מנג'י.”

סירה הופיעה בגדה שליד הנחל, איש שאחז את שני המשוטים בידיו המשיך לדבר.

"וזאת הדמות שאמורה להסביר לנו,” מלמלה הרמיוני ונעמדה.

"אל תעמדו סתם ככה, תיכנסו כבר.”

במבטים מבולבלים לחלוטין הם ניגשו אל גדת הנחל ונכנסו לסירה, אחד אחד. אחרי שכולם התמקמו הסירה יצאה לדרך.

"דוקטור ביירבסון, ארכיאולוג מפורסם וחוקר בינלאומי,” אמר האיש. מגנוס חייך בקורת רוח. “נודע בכל שבעת היבשות בשל מסעות המחקר הנועזים שלך.

"סלח לי אדוני הדמות,” אמר ג'ק. “ראית במקרה את הספינה שלי?”

"פרנקלין מאוס פינבאר, ברוך הבא לג'ומנג'י,” אמר האיש. “נייג'ל בלינסקי לשירותך. כל כך ציפיתי לבואכם, כמו שאתם יודעים, ג'ומנג'י בסכנה גדולה ורק אתם יוכלים להציל אותה.”

"מה הבעיה של האיש הזה?” מלמל ג'ק.

"שקט,” סיננה הרמיוני. “עכשיו הוא מתחיל להסביר מה המשימה שלנו.”

"אנחנו סומכים עליכם שתסירו את הקללה.”

"ידעתי שזה משהו עם קקלה,” קרא ג'ק באחוות ניצחון.

"ששש,” השתיקו אותו השאר.

"אז מה הסיפור עם הקללה?” שאל מגנוס.

"הכל מתועד במכתב ששלחתי לך,” אמר האיש.

"לא קיבלתי שום מכתב,” אמר מגנוס.

"אהמ,” אלק כיחכח בגרונו.

"מאיפה לעזעזל המכתב הזה הופיע ביד שלי?” שאל מגנוס.

"תיקרא אותו,”

מגנוס פתח את המעטפה בבלבול והוציא ממנה מכתב מקופל. הוא פתח את הקפלים והחל לקרוא בקול.

"לפרופסור ברייבסטון היקר,

שוב אני נאלץ לפנות אליך. ג'ומנג'י בסכנה גדולה. השודד הים הידוע לשמצה בשם אצבע-שחורה גנב את אבן קריסטל האבודה ממעמקי הים! בלעדיה ג'ומנג'י תוצף בתוך שבעה ימים. עליך למצוא את אבן הקריסטל ולהחזיר אותה למקומה. אם לא תעשה את זה ג'מנג'י נידונה למוות בטוח!”

"אז אתה אומר שאנחנו צריכים להשיב את אבן הקריסטל בחזרה למעמקי הים?” שאל ג'ק.

"בהצלחה, גורל ג'ומנג'י תלוי בידיכם,” אמר נייג'ל. “ותזכרו, אם לצאת מן המשחק תרצו, תצילו את ג'ומנג'י ובשמו קיראו.”

"אני חושב שאולי אה..” אמר מגנוס. אך נייג'ל נעלם.

"מה לעזעזל?” מלמל אלק.

"אה, חבר'ה,” קראה הרמיוני בבהלה. הם הביטו להיכן שהצביעה.

"אוו, או,” מלמל מגנוס.

הנחל הסתיים בפתאומיות במרחק של כחמש מטרים מהם.

"מפל,” צייצה הרמיוני.

"תחתרו,” צעק אלק. הוא אחז בשני המשוטים והחל לחתור בחוזקה אחרונית.

כעבור כמה רגעים משוט אחד נתקע בסלע ונשבר לשניים והמשוט השני החליק מידו אל תוך הזרם החזק של הנחל.

"הוו, שיט,” קרא אלק. הרמיוני עצמה את עיניה בפחד. הם התקרבו אל המפל, ואז בבת אחת נפלו קדימה, בשטף המים.

הפרק הקודם		הפרק הבא