ג'ומנג'י ואבן הקריסטל האבודה

הרמיוני השתנקה וירקה מים. היא החלה לשחות במים העמוקים לכיוון הגדה. ראשה כאב. (בוודאי שיכאב, הרגע היא נפלה ממפל מים באורך של שבעה מטר)

"מה לעזעזל המקום הזה?” מלמל ג'ייס.

“בפעם הרביעית, אנחנו נמצאים כרגע בתוך משחק מחשב. אנחנו צריכים לנצח בו כדי לצאת וגם כדי לא למות, - אנ חושבת...”

"איפה סיימון הזה כשצריכים אותו?” רטן אלק.

"מי זה סיימון?” שאלה הרמיוני בסקרנות.

"עדיף שלא תדעי,” מלמל ג'ייס.

"אני ממש צריכה לקרוא את הספרים עליכם, או את הסרטים...”

"על מה לעזעזל את מדברת?” מלמל ג'ייס.

טוב, עכשיו כדאי שנראה מהם הכוחות שלנו ומהם החולשות שלנו,” אמרה הרמיוני.

"אממ. לג'ייס הרונדייל אין חולשות,” קרא ג'ייס בכעס.

מגנוס פלט מספר שיעולים.

"מה?”

"אהמ,, אה.. לג'ייס הרונדייל בדמותו של ג'ייס הרונדייל אולי אין חולשות,” אמר מגנוס בכחכוחים. “אבל, אהמ... לג'ייס הרנודייל בתוך גוף של, אהמ, איש, אהמ, שמן ונמוך, אהמ, אולי יש לו, אהמ, חולשות, אהמ, אהמ...”

"טוב, איפה רואים את החולשות וכוחות של הדמות שלי?” שאל ג'ייס, מתעלם ככל שיכול מציחקוקיהם של מגנוס ואלק, חמישים סנטימטר לידו.

"אתה צריך ללחוץ על שריר החזה השמאלי שלך,” אמרה הרמיוני.

"שהוא בדרך כלל מרשים ביופיו,” השלים אותה ג'ייס. הרמיוני גלגלה עיניים. הוא עשה כמו שאמרה וריבוע כחול הופיע מעל ראשו.

"אתם צוחקים עלי,” הוא קרא כעבור שניה. “החולשה שלי היא ברווזים, ברצינות??”

"כן, הם דיי חמודים,” אמרה הרמיוני. “מוזר שהם החולשה שלך.”

"חמודים?” ג'ייס נחרד. “היצורים הקניבלים האלה ממש לא ראויים לכינוי הזה, לא קרובים אפילו.”

"לג'ייס יש רתיעה בלתי מוסברת מברווזים” הסביר מגנוס, משועשע. “הוא ירש את זה מוויל...”

"אווקיי,” אמרה הרמיוני בתמיהה. “שיהיה...”

"נמאס לי לחולטין מהמקום הזה!” צעקה עצבנית ומרוגזת הקפיצה את ארבעתם.

הם הסתובבו על מקומם. ג'ק ספארו בהה בכעס בריבוע של הכוחות והחולשות שלו.

"תרגע,” אמר ג'ייס. “היי, תגיד תודה לפחות שזה רק זה, עדיף שלא תדע מה אני קיבלתי.”

"אני לא ארגע מכמה סיבות!” רשף ג'ק. “סיבה ראשונה, ממש לא מוצא חן בעיניי הגוף החדש שלי. סיבה שנייה, אני נמצא פה באמצע ג'ונגל בלי שום רמז לים או לספינה שלי! סיבה שלישית, אם אני אשתה וויסקי אז אני מת!!!”

"אתה לא בדיוק מת,” אמרה הרמיוני. “כאילו כן אם תעשה את זה שלוש פעמים אבל...”

"רגע, רגע, רגע,” אמר ג'ק. “את רוצה לומר לי שאם אני שותה עכשיו וויסקי אז אני לא מת?”

"אממ... אתה לא מת עכשיו אבל...”

ג'ק קפץ על התיק גב שלו שהוא הניח על האדמה מקודם על מנת שהייתבש. הוא שלף ממנו בבקבוק של ווסיקי וקרא קריאת ניצחון. “אהאה!!”

"ג'ק, חכה, אתה תתפוצ- “

ג'ק פתח את הבקבוק וגמע את תכולתו בתוך שתי שניות.

"תפסו מרחק,” צעקה הרמיוני ונסוגה אחורנית.

ג'ק התפוצץ על מקומו בפטריה של אש קטנה שנעלמה כעבור אלפית שנייה.

"אלוהים אדירים,” פלט/ה גיבס/בחורה סינית. העובדה שגבר שמן ומבוגר נמצא בתוך הגוף של הבחורה דיי בלבלה את הרמיוני. “הוא מת?”

צרחה נשמעה מלמעלה וכעבור רגע גוש גדול ובלתי מזוהה נחת על ג'ייס במטר של קללות וצעקות.

"תרד ממני,” נאנק ג'ייס מתחת לגופו של ג'ק.

ג'ק התיישב על מקומו באחת. “מה לעזעזל קרה כאן?”

הפרק הקודם