כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג. השיר (בת שישים) נכתב בידי דידי מנוסי והולחן בידי קובי אושרת.
תודה רבא לבטא שלי, gg king.
הסונגפיק מספר על פרופסור מקגונגל ביום שאחרי.(מנקודת המבט של פרופסור מקגונגל)
________________________________________ את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום, מן הלול מודיע גבר כי האיר היום.
זה היה אחרי המלחמה, אחרי הקרב. פרופסור דמבלדור מת, אלבוס דמבלדור מת.
בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה. יום גדול ממתין בפתח, זה היום שלה.
היא קמה ליום שאחרי. בלי הוראות, בלי מושג, בלי דמבלדור. המורה, המנהיג, המדריך.
יום גדול עומד בפתח, יום צעיר וחדשני. מגהץ הוא את קמטיה ומוחק שנים. כי אמיתית היא ולא סמל, ולא דגל ולא אות. העבר מאחוריה - היא צופה אל הבאות.
היא חיה חיים די טובים: היא סיימה את לימודייה בהצטיינות, היא למדה לאהוב, היא חינכה, היא הקשיבה- כמוהו.
היא גם סבתא וגם אמא, גם נכדה וגם נינה. בקיצור, היא מתחדשת כמו עונות שנה.
ומשפחה. היא התאהבה, פעמיים. ופעם גם נשבר לה הלב. אבל זה עבר, היא המנהלת.
אשת קיץ, אשת חורף, אשת חיק ואשת ריב, אך בלב עמוק מתחת, שם תמיד אביב.
והיא לא תהיה כמוהו. הוא היה המנהל הכי טוב שהוגוורטס ידעה. היא תהיה המנהלת. "HOGWORTS MUST BE" היא אמרה לעצמה, ויצאה אל העתיד. ________________________________________ הפאנפיק חלק מסדרת "נקודת מבט". גרסה מקוצרת של פרק 9.
|