פארי הוטר

"אתה קוסם הארי,” אמר האגריד ביראת כבוד.

"אני מה?” שאל הארי בבילבול.

"קוסם,” חזר האגריד שוב על דבריו. הוא הוציא קופסת קרטון.

"הכנתי לך את זה לכבוד היומולדת שלך, את הגבעולי החיטה בשביל הקמח לעוגה הזאת קטפתי בעצמי מן השדה.”

"אני חושב שאוותר על זה,” התחמק הארי.

"אני דווקא לא,” מיהר דאדלי לומר. הוא לקח את הקרטון פתח אותו בפראות והחל לטרוף את העוגה בביסים גדולים.

"אוח, בחיאת,” רטן האגריד. הוא שלף את המטרייה שלו וכיוון אותה אל ישבנו הנפוח של דאדלי. הבזק ורוד יצא מקצה המטריה והיפיג'מה של דאדלי נעלמה ובמקומה הופיעה שמלת נשף ורודה.

ורנון נחנק ופטוניה השמיעה קולות ציוץ בלתי ברורים.

"אוו, אני ממש מצטער,” התנצל האגריד. “התכוונתי להוסיף לישבנך פריט אשר יהלום אותו היטב אך אני חושש שהתבלבלתי בלחש. הנה, תן לי לתקן את זה.”

הוא הניף את שרביטו שוב. הבזק מהיר חצה את החדר. אוזני ארנב לבנות צמחו לדאדלי המסכן. הן נפלו על עיניו המבולבלות.

"מה לא טוב בדבר הזה? קרא האגריד בכעס וניער את המטריה. הוא הניף אותה שוב, הפעם זנב של חזרזיר בקע מישבנו של דאדלי.

"יופי,” הנהן האגריד בסיפוק.

דאדלי עמד מולם על פרצופו, שהיה מוכתם בכתמי שוקולד מן העוגה, הייתה מרוחה הבעה מבועטת. הוא היה לבוש בשמלת נשף ורודה צמודה כל כך שידיו, רגליו וראשו היו נדמים כבלונים נפוחים. לראשו היו זוג אוזני ארנב שהיו תלויות מעל מצחו ונפלו על עיניו ומשיבשנו בצבץ זנב חזרזיר מפואר.

הוא עמד קפוא על מקומו ובהה בהם. (בעיקר במטריתו של האגריד)

"אהמ,” כחכח האגריד במקומו.

"אז אתה מוכן להצטרף אלי, הארי? לגלות עולם קסום ומופלא אשר לא ידעת עליו עד לרגע זה...”

"אני מוכן,” אמר הארי. הוא נתן יד להאגריד ושניהם מיהרו לסירה שהייתה קשורה למזח הקטן של האי והם טסו על המים במטר של ניצוצות לכיוון החוף.

רגע לפני שהם הגיעו לחוף הארי שמע קול קריעת בד חזקה ואחריה צרחה מבוהלת.

"בשם בגדיו המטונפים של הארי,” צעק ורנון. “לך שים על עצמך בגדים, דאדלי.”

		הפרק הבא