פיה&מכשפה?

פרק שלוש

"דיזיי, מה קרה?"

"כלום, למה?"

מריאן הביטה בדיזיי, וגלגלה את עיניה. "כי את לא עונה לי, לא מקשיבה לי, לא משלימה את דפי העבודה, ועדיין לא התחלת לכתוב את החיבור. מה קרה, דיזיי?"

"סתם, סתם," מיהרה דיזיי לומר, "אני פשוט... אני פשוט... אני סתם עייפה."

"בסדר... בואי נמשיך."

הפעמון צלצל, מריאן ודיזיי קמו מהשולחן ופנו לצאת מן הכתה.

"קִילִיאַן, נסי לשפר את הציון שלך,"  אמר פרופסור סנייפ.

"מה קרה? כמה קיבלת?" שאלה מריאן את דיזי.

"לא משנה, פשוט בדרך כלל אני מקבלת ציון גבוה יותר."

"בסדר, אבל כמה קיבלת?" שאלה מריאן בעקשנות.

"ע' בסדר?" התעצבנה דיזיי.

"בסדר, בסדר," התגוננה מריאן, ובליבה חשבה, 'מוזר מה שקרה לדיזיי, ע' זה לא ציון שמתאים לה לקבל. מעניין מה קרה לה...'

מריאן פנתה אל דיזיי, אך ראתה שהיא נותרה לבד במסדרון.

מריאן רצה לחדר המועדון, אך דיזיי לא הייתה שם.

לבסוף מצאה אותה בקומה השישית, מסתתרת מאחורי פסל  ציפור גדול ובוכה.

"דיזיי, מה קרה? למה את בוכה? העלבתי אותך?" שאלה מריאן.

"לא, זה לא זה," השיבה דיזיי, בוכייה.

"זה פשוט שכן אכפת לי מהציון, וע' זה ציון גרוע," המשיכה בבכי.

"דיזיי, זה רק בגלל שאת לא מתרכזת. את כל הזמן שקועה במחשבות."

"לך קל לדבר, את בטח קיבלת קס"מ נכון?"

"כן, אבל..."

"אז אל תתערבי, עזבי אותי פשוט, אני לא צריכה אותך. זוהרת ונוצצת, בכול את מוצלחת! את גורמת לי להרגיש נחותה בזה שאת מבליטה את ההצלחות שלך. ממש חברה טובה!"

"דיזיי, אני..." אבל מריאן הפסיקה לדבר, כי לא היה אף אחד במסדרון.

הפרק הקודם		הפרק הבא