הארי, ג'יני ועוד אחרים

"ג'יני?" שאל הארי.
"כן, זאת אני" היא ענתה. "מה אתה עושה פה?"

"מה שאת עושה..." ענה לה.
היא התיישבה לצידו, מחבקת את ברכיה בשתיקה.

"זה נורא מה שהלך שם," אמר הארי לפתע. "אני לא יכול לדמיין את זה! כל כך הרבה אנשים מתו, נפצעו, הקריבו את החיים שלהם, וכל זה בשביל מה שעשיתי!"
"ומה אתה עשית, חוץ מלהציל עולם קוסמים שלם?" ג'יני אמרה.
"טוב, את יודעת, זה לא בדיוק להציל, נשארו עוד אוכלי מוות!" אמר הארי.

"ומה הם יעשו בלי האדון שלהם?" שאלה אותו.
"טוב, אני מניח שאת צודקת.." אמר הארי וחזר לשקט שעטף אותו לפני כן. ג'יני התבוננה בהארי, שותקת גם היא.

השמיים למעלה החלו להתבהר, השעה הייתה חמש וחצי לפנות בוקר. "בוא הארי," אמרה ג'יני בלחש. הוא קם ממקומו בשקט וצעד לצדה לכיוון הטירה.
הם נכנסו לחדר המועדון הרועש. שקט שרר לפתע בחדר המועדון. הארי פנה למגורי הבנים ונבלע בגרם המדרגות הלולייניות.
ג'יני הסתכלה עליו עד שנעלם, ולאחר מכן היא פנתה גם היא למגורי הבנות.
בהדרגה חזר הרעש התמידי לחדר המועדון.

"מה יהיה עכשיו?" שאלה הרמיוני את רון, שניהם היו רחוצים ונקיים ולא היה זכר למה שקרה בלילה הקודם, והם ישבו בפינה צדדית והסתודדו.
"אני לא יודע... נצטרך לדבר איתם. לג'יני גם ככה אין מה להישאר פה ולהארי אין בית לחזו-"
"להארי יש בית לחזור אליו," קטעה אותו הרמיוני, דיי בגסות. "מה עם הבית הישן של סיריוס?"
"אה זה.. כן, שכחתי," גמגם רון. "ג'יני תוכל לעבוד בחנות של פרד וג'ורג' ותמלא את מקומו של פרד.." שינה רון נושא, עווית חלפה בפניו למשמע אזכורו של אחיו המת. "ואני ואת עוברים לגור בבית שלי.. אני חושב."

הארי נכנס לחדר הבנים. הנה מיטתו, עומדת שם, מיותמת. הארי לקח בגדים שהרמיוני שמה לו על המיטה, ונכנס למקלחות.
הוא התקלח הרבה זמן, מנסה לשטוף יחד עם הלכלוך את כל מה שקרה הלילה.
הוא יצא מהמקלחת ונכנס למיטתו, תוך שניות ספורות הוא שקע בשינה עמוקה, שינה נטולת חלומות.

בוקר. ג'יני התעוררה, התלבשה וירדה לאולם הגדול לארוחת הבוקר.
הארי כבר ישב עם רון והרמיוני והיא הגיעה והצטרפה.

"בוקר.." היא אמרה והתיישבה ליד הארי.

"בוקר.." ענו לה בקול שקט.
"היום קוברים את כולם," אמר לה רון בקול חלול.
"ומה עושים עם הגופה של וולדמורט?" הרמיוני שאלה, הפעם שום עווית לאזכור השם לא עברה באף אחד.
"זרקו אותו לאגם, הדיונון הענק בלע אותו מיד.." אמר רון.
כולם שתקו, לא היה להם מה לומר.
הארי קם. "אני הולך להאגריד. להתראות..."
"להתראות.." מלמלו ג'יני, רון והרמיוני, לא היה להם כל-כך חשק לצאת מהאולם.

הפרק הקודם		הפרק הבא