בדרך אל הקסם

 המשך השיחה עם המנהלת גלאס התנהל בדיוק כפי שלוסי חשבה שיהיה: המנהלת גלאס ניסתה לשמור על קור רוח אך טיעוניה של לוסי על קיומם של קוסמים פשוט הוציאו אותה מדעתה. בנוסף לכך שלוסי השתמשה באלזה מהכיתה השנייה בתור טיעון מוצלח במיוחד (לדעת לוסי) על קיומם של קוסמים, ולכך שהמנהלת גלאס איבדה בסופו של דבר את הסבלנות ושלחה את לוסי בחזרה לכיתה בפרצוף אדום מזעם. בדיוק כמו תמיד.

לכן גם לוסי לא הופתעה מכך שכשיצאה ממשרד המנהלת, ניגשה עליה העלמה סנואו, סגנית המנהלת, ושידלה אותה להפסיק להפריע בשיעורים. ללוסי הייתה תחושה שרוב הניירת שקשורה לבעיות שהיא עושה בשיעורים עוברת ישירות לסגנית המנהלת האומללה, לכן כל פגישה כזאת עם המנהלת הוו עול נוסף עבורה. 

כשחזרה לוסי לכיתתה, היה זה תחילתו של שיעור עם העלמה האיר, שנעזרה בשני תלמידים כדי להחזיק את צמתה הארוכה. אבל נדרשו הרבה יותר מעשרים ילדים כדי להכיל את כמות המחמאות וההשתפכויות שהיא יכלה לבצע בדקה.

"העלמה האנט!! כמה כיף שהצטרפת אלינו!! ובדיוק בזמן עם הודעה חשובה מאוד!!"

לוסי לא הגיבה, ורק התיישבה במקומה, מפגינה אדישות כמה שהיא יכולה. 

"איך היה?" שאל ארי ללא קול.

"כמו תמיד" ענתה לוסי. 

גברת האיר מחאה כפיים כדי ללכוד את ריכוז הכיתה, כחכה בגרונה והתחילה לדבר.

"ובכן, תלמידים יקרים חמודים נהדרים מקסימים יוצאים מן הכלל שלי, בעוד כמה שעות יתקיים אירוע מיוחד!! מקסים!! מבריק!! מעלף!!-"

לוסי נאנחה ברעש כדי לנסות להזכיר לגברת האיר מה הכרחי שהיא תגיד.

אומנם גברת האיר לא ממש הגיבה על האנחה הזו, אבל היא המשיכה לחלקים החשובים.

"היום, בשעה שתיים ושלושים בצהריים, יתקיים כינוס מיוחד של בית הספר!!" גברת האיר חיכתה לתשואות, אך כשאלה לא הגיעו מצד התלמידים, המשיכה בהכרזה הנרגשת.

"בכינוס המנהלת היקירה שלנו, סינדרלה גלאס המדהימה, תנאם על נושא חשוב מאוד! אנחנו עומדות להיעדר לכמה זמן בגלל ש-" והיא חסמה את פיה בכף ידה. 

לוסי הרימה את גבתה בחשדנות, אך לא יותר מכך. ארי לא התייחס לקטיעה הפתאומית הזו בדבריה. שניהם, ולמעשה כל הכיתה היו רגילים להתנהגות מוזרה מצד גברת האיר. 

***

לראשונה זה הרבה זמן, נראה שמר ווילד לחוץ. 

המורה הגבוה, החייתי והשעיר היה רגוע ושלו ברוב השיעורים אותם העביר במקביל לשיעוריה של גברת ריד, אשתו לשעבר (השניים לא יכלו לסבול זה את זה יותר).

אבל עכשיו, בצל הכינוס המיותר הזה (לדעתה של לוסי), מר ווילד פחות או יותר איבד את העשתונות.

"שקט!!" הוא שאג. "אני רוצה שכולם יסתדרו בטור מ-סו-דר ויצעדו בשקט אחרי!!"

"טוב...לא כל מה שאתה רוצה יכול להתגשם..." מילמלה לוסי מתחת לשפם.

ארי בעט בה ממקומו בטור. "חסר לך שהוא ישמע אותך עכשיו."

***

נראה שבדומה למר ווילד, גם שאר המורים-והתלמידים- נדבקו בשיגעון הזה.

אלפי תלמידים זרמו לתוך אולם הנאומים הגדול של בית הספר. מכל האגפים של בית הספר נהרו אנשים, אנשי זאב, גמדים וענקים והתיישבו זה ליד זה.

לוסי שאלה את מר ווילד האם זה לא יותר הגיוני שכל אגף ישב בנפרד, אך הוא רק הגיב במשיכת כתפיים.

לוסי וארי התיישבו זה לצד זו איפשהו בשורה החמישית. ליד לוסי ישבה אלזה, תלמידה מהכיתה השנייה, ושיחקה בצמתה הבהירה. 

כשלוסי התיישבה לידה, אלזה נעצה בה מבט ושאלה אותה. "את באמת חושבת שיש כזה דבר קוסמים?? אלו פשוט שטויות."

"אומרת הילדה שיכולה לשלוט בקרח"

"אוי, נו באמת, לוסי האנט-"

"אין צורך לקרוא לי בשמי המלא"

"-את לא יכולה להשוות אותנו, או לפחות אותי, גיבורת אגדות לעתיד, שלומדת מהמורים הטובים ביותר מהאגדות המוכרות ביותר בעולם, לקוסמים- זבל ספרותי של בני אדם."

ללוסי לא היה כח להמשיך להתווכח, אז היא בחרה לשתוק.

לפתע גוש ענק חסם את אור השמש. היה זה ילד ענקי ומתנודד עם רעמת שיער חומה שופעת. ככל הנראה הוא היה שייך לאגף הענקים. רגלו הענקית נחתה היישר על רגלה של לוסי.

"אאאואואואווו!!!" יללה לוסי בכאב.

"סליחה! סליחה! אני כל כך מצטער! סליחה!" נראה היה שהענק הילד באמת מצטער. עיניו השחורות כמו חיפושיות צפו בדאגה בלוסי.

בדרך כלל ההיכרות הראשונית של לוסי עם ילדים חדשים הייתה מאוד לא נעימה עבורם. אחרי הכל, לוסי לא הייתה טיפוס חברותי במיוחד. 

אבל הפעם, כשהסתכלה לוסי על הענק הילד הזה, הרגישה כאילו הוא דווקא בסדר. ובכן, במקום לצעוק עליו, היא חייכה. 

"אני לוסי" היא אמרה. 

"ואני ארגוס, אבל אתה יכול לקרוא לי ארי" אמר ארי.

הענק נראה טיפה מופתע שסלחו לו בכזאת קלות, לכן לקחו לו כמה שניות לענות. 

"אה! אההה...אני רובאוס."

לוסי וארי הנהנו. 

"אני יכול לשבת כאן?" שאל רובאוס והצביע על הכיסא משמאלו של ארי. 

ארי הנהן.

לאחר שרובאוס התיישב במקומו, עלתה המנהלת גלאס לדוכן הנואמים, וכחכחה בגרונה.

לוסי הרשתה לעצמה להירדם.

הפרק הקודם		הפרק הבא