בדרך אל הקסם

לוסי הוערה על ידי שתי אצבעות שנדחקו בין צלעותיה.

את האצבע הראשונה לוסי זיהתה. זו הייתה אצבע דקה ומעוקלת, שהעירה את לוסי פעמים רבות כשנרדמה במצבים כמו אלה- האצבע של ארי.

האצבע השנייה הייתה אצבעה עבר וקצרה יחסית, ועוד משהו: היא הייתה שעירה. לוסי נרתעה בבהלה ופתחה את עיניה. זו הייתה האצבע של רובאוס.

כל הכיסאות בשורה של לוסי התקרוקנו כמעט לגמרי מתלמידים, וארי ורובאוס הביטו בה בחשש. 

"תודה לאל," אמר ארי בהקלה כשראה שלוסי התעוררה. "חשבנו שלא תתעוררי יותר בחיים." 

לוסי ענתה בשאלה. "אז, נגמר? אפשר סוף כל סוף ללכת?" 

פניו של ארי נפלו. "העניינן הוא,," אמר, "שלפני שהצלחנו להעיר אותך מר ווילד הגיע לכאן לראות למה אנחנו מתעכבים כל כך, וכשהוא ראה אותך ישנה הוא כל כך כעס שהוא..." נראה שלארי קשה מאוד להגיד את המילים הבאות, "...הוא השעה אותנו מכל השיעורים שבהמשך היום."

לוסי הגיבה להכרזה הזאת בשמחה יוצאת מן הכלל. "מעולה!! מה אתה כל כך עצוב?! זה מדהים!! רובאוס, איזה שיעור יש לך עכשיו?"

"האמת היא," אמר רובאוס "שגם אותי השעו." 

"מושלם!!" לוסי ממש זינקה ממקומה מרוב שמחה. "אז מה דעתכם שנלך עכשיו לחדר של רובאוס ונעשה קצת כיף סוף סוף?" 

נראה שלארי יש בעיה עקרונית עם ההגדרה של לוסי ללעשות קצת כיף, אבל בסופו של דבר הוא נכנע. "בסדר..."

לאחר ששכנעה גם את רובאוס, לוסי החלה לדלג לכיוון אגף הענקים, נותנת לרובאוס להוביל אותם. 

"את לפחות רוצה לדעת על מה היה הכינוס?" שאל ארי.

"אם אתה חייב."

"המנהלת גלאס אמרה שרוב המורים והמורות הולכים לקחת חופשה מחר, שתיקח שבועיים, ורק קבוצה קטנה של מורים תישאר ללמד בבית הספר. היא אמרה שמר בין וגברת סי יהיו האחראים."

לוסי נעצרה במקומה. היא החלה לקפוץ בהתרגשות. "לא יאומן!! מר בין וגברת סי הם המורים שהכי קל להשתלט עליהם בכל בית הספר!! שבועיים איתם זה פשוט חלום!! המנהלת גלאס הסבירה אבל למה המורים לוקחים חופשה?" 

רובאוס הניד בראשו לשלילה. "תעצרו!" הוא פקד, ולוסי וארי נעצרו מול דלת אבן בגובה חמישה מטרים. 

"הגענו." אמר רובאוס ופתח את דלת חדרו הגבוהה. 

"אני לא מאמינה שאנחנו בחדר של ענק אמיתי!" פיזזה לוסי. 

"לא ענק אמיתי," תיקן אותה רובאוס. "אני רק חצי ענק. רק אמא שלי הייתה ענקית." 

"מה זה משנה?" אמרה לוסי. היא לא תיתן לאבא אנושי להרוס לה את הכיף.

***

לוסי, רובאוס וארי בילו את שאר היום בחדרו של רובאוס, צוחקים ומשתפים סודות. 

"נו, ארי, עכשיו תורך!" אמרה לוסי ולטשה עיניים בהלתלהבות בארי היושב מולה. "מה הסוד שלך?"

"הסוד שלי הוא..." אדמומית עלתה בלחייו של ארי. "אני מגדל חתולה." 

"פה??!" קראו לוסי ורובאוס ביחד. אסור היה להכניס בעלי חיים לשטח בית הספר.

ארי הנהן. אני מכניס אותה מתחת למיטה שלי ונותן לה מים ואוכל, אבל זהו."

"מה השם שלה?" שאל רובאוס.

"קוראים לה גברת נוריס." ענה ארי.

לוסי עיוותה את פניה. "גברת נוריס זה לא שם לחתול או לחתולה." היא אמרה. "אם היה לי חתול הייתי קוראת לו...קרוקשנס." 

ארי גילגל את עיניו. "מה שתגידי."

כל השלושה כל כך נהנו, שלא שמו לב שהשעה כבר שמונה בערב. תכף ארי ולוסי צריכים לחזור לחדריהם. 

ארי הסתובב כדי לחזור לכיוון הדלת ולקחת אחריו את לוסי, אבל משהו עצר אותו. זה היה ינשוף ענקי שהתפרץ לחדר ושבר את החלון.

הפרק הקודם		הפרק הבא