העץ הבודד

היה זה ביום שמשי ונעים, 

מריאנה ג'ונסון, ילדה מרשעת מבית סלית'רין, בעלת שיער שחור ומבריק, הגיעה ונשענה על גזעי. 

היא חיכתה למישהו, הרגשתי בזה.

ליבה פעם במהירות, והיא התפללה שהפגישה הזו תלך כראוי. 

היא הייתה מאוהבת במי שעמדה לפגוש, היא רוצה לצאת מן הפגישה הזו עם חבר, הבנתי,

וצחקתי בלבי למראה הדמון המתקרבת. היה זה לא אחר מן אוכל המוות דראקו מאלפוי. 

הילד הזה היה לא פחות רשע מן מריאנה, צנום הוא היה, שיערו מסורק הצד ועורו חיוור מן הרגיל. 

מריאנה חייכה למראה דראקו. הוא רק העיף בה מבט אדיש.

ככה הם נשענו על גזעי, בעוד אני נגעל ממגעו של אוכל מוות. תחושות אפלות עטפו אותו, 

תחושות של רוצח. 

לבסוף מריאנה אזרה די אומץ, ונישקה את דראקו. עורו החיוור הפך ורדרד, וגבותיו התעקמו. 

'הוא אוהב את זה' חשבה לעצמה מריאנה. 

ככה, שני הסלת'ירנים ישבו שם במשך שעות. הילדה העריצה אותו, והוא נהנה מזה. 

לשמחתי בסופו של דבר הלכו השניים. יד ביד. 

מאז אותו היום, הגיעו השניים יום יום כדאי להיפגש.

הזוגיות שלהם הייתה סודית, היה לה יודע אחד. אני. 

הם אהבו אחד את השני כאילו אין סוף, ואני מעריך שזה היה נמשך לתמיד. 

אמלא רגע קטן אחד, אשר שבר את חומת האהבה של השניים. 

ביום קריר אחד,

מריאנה הגיעה ראשונה אל העץ ונראתה מתוחה מתמיד. 

כעבור כרבע שעה, הגיעה דראקו, עם ורד בצבע אדום דם בידו. 

הוא כרע ברך, ונתן אותו למריאנה, זאת הריחה את הורד ונישקה אותו בעדינות על שפתיו. 

"אנחנו צריכים לדבר" אמרה בקול גבוה. 

הם התיישבו במקום הקבוע, על גזעי. דראקו פתח את פיו לדבר, אך היא עצרה אותו, ודיברה היא, 

"דראקו, יש משהו שאני מסתירה ממך כבר הרבה זמן…" אמרה הילדה בקול כאוב

"אני, אני חצוית דם-" קולה נשבר. 

הוא הסתכל עליה. הדביק לה נשיקה אחרונה, וברח משם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

יש לציין, שאני המצאתי את מריאנה ג'ונסון, 

הרעיון של הפרק היה להראות שאולי לדראקו יש גם צדדים טובים..

אני יודעת שהוא קצר.. 

סליחה =)

הפרק הקודם		הפרק הבא