אתם מוזמנים לקרוא את זה, אבל זה ננטש.

''אוקיי, כולם, קדימה, יותר מהר! אני רוצה למצוא את הגופה שלו לפני שהעדכון בבראול סטארס יוצא!''

האווירה במטה הייתה נסערת. רק לפני שעה נתקבל המידע מידי נירי שהארי פוטר הותקף. האנשים עבדו במשנה מרץ, ובאותה שעה המפקדת תיחקרה את נירי בחדר החקירות. 

''אז את בטוחה שלא ראית כלום? לא ראית מישהו ששלט עליו? ידנית? מחשבתית? בטוחה?'' המפקדת הייתה כל כך מבוהלת, שנירי הופתעה שהיא לא מטלטלת אותה. 

''לא!'' חזרה נירי בפחד. ''אמרתי לך, הוא רק אמר לי להגיד לכם שרק רורי, ולהזהיר אתכם ממנו.''

''למה?'' שאלה המפקדת, מופתעת. ''אמרת לנו שהוא נהרג.''

נירי נשמה עמוק. ''נכון, אבל... זאת לא כל האמת. הוא... הציל אותי מוידנוירד.''

''מה?!'' הצעקה הייתה יכולה להעיף את הגג, ובהחלט הסבה את תשומת ליבם של העובדים במטה. ''אוי לא, אוי לא!'' מלמלה המפקדת לעצמה. ''צריך להכין את המטה לשובו של הארי פוטר. ברגע שייכנס - צריך לקפוץ עליו, ולהוציא ממנו את הדיבוק אחת ולתמיד!'' היא יצאה מן החדר וצעקה לכל האנשים:''כולם שימו לב! הארי פוטר הומת בידי וידנוירד!'' לחישות בהלה נשמעו מסביב. ''לכן, כאשר ייכנס, נקפוץ עליו ונוציא ממנו את הדיבוק! חברים, יש לנו כאן הזדמנות שאסור להחמיצה! הזדמנות לגרש את דיבוק הוידנוירד מעולמנו! להקל את המלחמה ברשע! תעזבו מייד כל דבר שאתם עושים, ותתחילו לעזור בהכנות לקראת הטקס! קדימה, צא!''

מייד כל האולם החל לטרוח על ההגנות. מדדו, שקלו, ספרו, הניחו, הוציאו, ניקו, ליכלכו - מה לא. רק כאשר הונחה יד על כתפה של נירי וקול לחש באוזנה ''בואי, נירי,'' היא התיקה את עיניה מן המחזה המדהים והמהפנט, ופנתה לכיוון הליכתו של אותו זר. ''שלום נירי, שמי וסרטנו, לויאל וסרטנו, ואני מנהל הוגוורטס.'' הם פנו לרחוב הנרצחים, הקרוי על שם ארבעת הנרצחים ב1|1|1. ''את בטח תוהה למה לקחתי אותך מן המטה. אסביר זאת עוד מעט, אך קודם עליי לתת לך אזהרה.'' הוא דיבר בשפה גבוהה, ונירי, שאנשים עם שפות גבוהות לא עשו עליה רושם ראשוני טוב, עדיין נותרה חשדנית. היא לא ידעה אפילו למה הלכה איתו. הם נכנסו לגלידרייה קטנה, מלאה באווירה שמחה. נירי הזמינה גלידת בזוקה, וניל ושוקו, ואדון וסרטנו לא הזמין כלום. הם התיישבו באחד השולחנות הקרובים ביותר לחלון. 

''מה אתה רוצה?'' שאלה נירי בהפתעה. 

''אני?'' השיב וסרטנו בשלווה. ''להציע לך דבר שלא תחלמי עליו בחלומותייך הפרועים ביותר. דבר שיעלה על כל האהבות, האושר, והעושר. אני מציע לך... כוח.''

לרגע אחד עברו כל המשפטים של ספרי הארי פוטר בבראשה נירי. אין טוב ורע, יש רק כוח, ואנשים שחלשים מכדי לקחת אותו. טיפשים שחושפים את מחשבותיהם לעיני כול -  או במילים אחרות, אנשים חלשים - . הלורד וולדמורט הראה לי כמה אני טועה. אין טוב ורע, יש רק כוח, ואנשים שחלשים מכדי לקחת אותו. השתמש בילד... אתה, פוטר! בוא לכאן! אז תהיה טרף קל לאדון האופל! מניין לך שהוא באמת בצד שלנו, פרופסור? 

''לך ממני.'' לחשה נירי לבסוף.

''מה - אבל נירי - ''

''לך ממני!'' עכשיו כל הגלידרייה הביטה בהם. ''אם תעז אפילו להתקרב למטה שוב... אני אדאג שתשלם. שתשלם בכל היקר לך!'' היא בעטה בכיסא והפילה אותו. אנשים מיהרו להוציא את המצלמות שלהם. 

''מה קורה פה, מה קורה פה?'' בעל הגלידרייה הופיע. ''ג'וזפין, למה את עם מצלמה פתוחה?! את יודעת - '' אבל הוא נשתתק בין רגע, כאשר ג'וזפין סימנה לו עם אצבע על שפתיה להיות בשקט וכיוונה עם ראשה אל נירי. ''אווו!'' גם הוא מיהר להוציא את המצלמה שלו. 

''אני אלך לבית שלך, אהרוס כל רכוש, צמח ומזכרת שיש לך! אני אהרוג כל מי שיפריע לי! עכשיו, צא!'' נירי הצביעה על הדלת. וסרטנו ההמום קם לאיטו, הלך אל הדלת, פתח אותה, וסגר. פניו עוד היו המומים כאשר צעד לאט במדרכה. 

''על מה אתם מסתכלים?!'' צעקה נירי, והקפיצה את המצלמות מידי כולם כמעט. היא הלכה אל הדלת גם היא, וכשיצאה, טרקה את הדלת כל כך חזק שחלק מהזכוכית נשבר. 'מטומטמים,' היא חשבה לעצמה בכעס. 'בני זונות. עכשיו אני צריכה להתמודד עם כל הפרסום. כאילו זה מה שחסר לי עכשיו! עוד פרסום בנוסף לפרסום שרכשתי לעצמי בלילה במטה! ממש - ' אבל היא לא יכלה להמשיך את מחשבותיה, בגלל שהיא נתקעה בילד והפילה אותו אל הכביש, כשבדיוק עברה שם מכונית. בכל זאת, נירי נשארה רגועה, אמרה 'ווקו', ומייד טס הילד חזרה אל המדרכה. ''מי אתה?'' היא שאלה.

''רורי וסרטנו.''

הוווווווו! תאתאתאתאתאתאתאתתאתאאתאתאתאתם! אשמח לת''ב! או לסתם תגובות...

הפרק הקודם		הפרק הבא