✨חכמה בלי גבולות✨

כל הזכויות שמורות לרולינג.

אזהרה: הפאנפיק מדורג כ-pg13 ומכיל קללות.

הפאנפיק יכיל סלאש בעיקר בהמשך (סלאש=מערכת יחסים בין שני גברים), אז לכל מי שלא מתחבר - מוזמן שלא לקרוא.

קריאה מהנה. :)

- חלק ראשון -

אהבה, שקר וכזב

"הגורל הממאיר שלי עלול לדבוק בך; על כן אתחנן בפניך - היפרד ממני, כדי שאשא את פגעי לבדי. יהיה זה גמול רע על אהבתך להטיל עליך אפילו מקצתם."

-וויליאם שייקספיר, הלילה השנים-עשר.

"הבוטראקל חי בתוך עצים, בעיקר בתוך עצים שמהם מכינים שרביטים. הוא מצוי במערב אנגליה, בדרום גרמניה, ולעיתים נדירות אף בסקנדינביה."

"עשר נקודות לרייבנקלו!" הכריזה פרופסור גרבלי פלנק בעליצות, וניגשה לקופסת הבוטראקלים. "שכל אחד ייקח לו בוטראקל. יש פה אחד לכל שני תלמידים."

כל התלמידים נהרו אל הקופסא וחילצו להם בוטראקל אחד. "אתם צריכים לבדוק ממה הם ניזונים מתוך כל הקערות שמונחות במרכז. יש סוג מסוים של מזון שהם אוהבים במיוחד, ואתם הולכים לגלות מהו."

"האחד הזה מעוכצ'יק," אמרה אמרוד לחברתה המתולתלת ג'סיקה. "קחי אחד אחר," המליצה לה אמרוד.

"אאוץ'!" צעקה ג'סיקה. "הוא שרט אותי! הוא שמע שאמרת שהוא מעוך ונעלב!" היא אמרה.

"אמרתי לך לקחת אחד אחר!" התגוננה אמרוד ופנתה להביט בקופסת הבוטראקלים. הקופסה היתה ריקה. כבר לא נשאר שם אף אחד.

"כנראה שאנחנו תקועות איתך, מר מעוכצ'יק," אמרה אמרוד למר מעוכצ'יק והניחה אותו על בול עץ.

"בואי נבדוק ונגלה מה הוא אוהב לאכול." אמרה אמרוד בלית בררה. "הי, ג'סיקה! תביאי לי קצת מהקערה ההיא עם התולעים האדומות!" היא צעקה.

ג'סיקה חזרה אליה עם חופן תולעים אדומים שמנמנות ומתפתלות. "אני פשוט אשאיר את זה כאן..." היא אמרה והשאירה את אמרוד לצפות בתוצאות לבדה.

הבוטראקל רחרח בסקרנות תולעת אחת, טעם אותה, ומיד התחיל להתנפח כמו מסטיק של דרובל.

"ג'סיקה! תביאי לי משהו אחר! מהר! הוא התחיל להתנפח כאילו מישהו הפעיל עליו לחש אנגורג'יו!"

"אז תפעילי רדוציו, מטומטמת!" צעקה אליה ג'סיקה בחזרה, ואמרוד שמעה בקולה.

"רדוציו!" אמרה אמרוד וכיוונה את שרביטה אל הבוטראקל. הוא חזר לגודלו המקורי.

"אוקי, זה בטוח לא מה שהוא אוכל." קבעה אמרוד נחרצות, הפנתה את ראשה הצידה וצעקה: "תביאי עוד משהו!"

ג'סיקה חזרה עם חרקים קטנים, דמויי חיפושיות קטנות ושחורות. היא פיזרה אותן על בול העץ שעליו עמד מר מעוכצ'יק ונאנחה. הוא התרחק מן החיפושיות כל עוד נפשו בו.

"לא נראה לי שהוא אוהב את זה..." נאנחה אמרוד גם היא, וג'סיקה הלכה להביא עוד דברים.

היא חזרה עם תולעים דקיקות בצבע חום. הבוטקארל התנפל עליהן ברגע שג'סיקה הפילה אותן על בול העץ.

"איך ניחשת שדווקא זה מה שהוא אוהב?" שאלה אמרוד בהתרשמות. היו שם לפחות תריסר קערות.

"ראיתי שזה הצליח אצל ג'סטין." אמרה ג'סיקה והנידה בראשה לעבר תלמיד שנה חמישית ממושקף.

פרק קצר ונחמד בתור פרק פתיחה.

צפו לעוד הרבה פרקים בדרך. ✨

PS

אתם קוראים ממש נחמדים

אז.. רוצים לשחק משחק?

אז ככה: כל פרק יש צבע אחד שהוא קשור איכשהו לפרק, לעלילה שמתרחשת בו, או אפילו לשם הפרק עצמו.

(הצבע מופיע בשם של הפרק, למשל: 🟡 שם הפרק 🟡 )

אז בתגובות תנחשו למה בחרתי דווקא בצבע הזה D:

[זה יהיה גם בפרקים הבאים (שיצאו בקרוב ^^) ]

בהצלחה!

		הפרק הבא